הרב מאיר בזק – מכון משכן זוגיות | חינוך ילידים | התפתחות אישית
הבנו ששמחה זה דבר מאוד חשוב. השאלה הגדולה היא איך אנחנו יכולים להגיע לשמחה, ובמיוחד כשיש קשיים ובעיות?
ראשית, חשוב לדעת שזה באמת אתגר לא פשוט. ובלשונו של רבי נחמן: "להיות בשמחה זה דבר קשה וכבד להאדם מאד".
אנחנו לא היחידים שמתמודדים עם זה. כולם בחוץ מחייכים, אבל אף אחד לא יודע מה יש לשני בפנים. כשאנחנו מבינים שאנחנו לא לבד בקושי הזה, זה כבר מקל.
אך כמובן לא די בזה. ונוסיף נקודה שניה:
אל תאמר לעצמך כשהמצב ישתנה אני אשמח, כי תמיד תמיד אפשר לשמוח. והאמת, שגם תמיד אפשר למצוא סיבה על מה להתעצב.
מספרים על זקנה פולניה שישבה בקרון ברכבת וכל הזמן נאנחה: "אוי כמה שאני רעבה. אוי כמה שאני צמאה."
באיזה שלב נמאס לאנשים מסביבה לשמוע את תלונותיה. הם אספו ביניהם כסף וקנו לה כריך ושתיה. הזקנה הודתה להם ואכלה את הסנדוויץ'. כעבור כמה זמן שוב נשמע קולה בקרון: "אוי כמה שהייתי רעבה אוי כמה שהייתי צמאה"…
בכל מצב אנחנו יכולים לבחור על מה לשים את הפוקוס ובמה להתמקד. אנחנו יכולים לנהוג כמו הפולניה הזו. אבל אנחנו יכולים גם לבחור ההיפך. לראות מה יש ולהתרכז בזה.
שמחה היא בחירה. ואנחנו יכולים פשוט לבחור להיות להיות שמחים.
בפנים בפנים אנחנו מרמים את עצמנו שיצא משהו מהעצבות. אנחנו ברוגז עם העולם ומצפים שהוא ישתנה. אך האמת היא ששום דבר טוב לא יוצא מהעצבות. כשנזכיר לעצמנו כמה נזקים העצבות גורמת לנו – זה ייתן לנו מוטיבציה לשמוח גם כשהפולניה בתוכנו קוראת לנו להתעצב.
המשימה השבועית:
בכל פעם שאנחנו עצובים. להזכיר לעצמנו שזה לא כדאי לנו ושאפשר גם אחרת.
הערה חשובה:
למרות כל האמור לעיל. צריך להיזהר לא לריב מדי עם עצמנו. לפעמים יותר נכון לחכות בשקט ולתת לגל לעבור.
