הכל טוב – פרשת וזאת הברכה

ספר דברים מלא בתוכחות של משה רבנו לעם ישראל, ובהן הוא מצביע על חסרונות ועל חולשות הדורשים תיקון: "כִּי אָנֹכִי יָדַעְתִּי אֶת-מֶרְיְךָ וְאֶת-עָרְפְּךָ הַקָּשֶׁה הֵן בְּעוֹדֶנִּי חַי עִמָּכֶם הַיּוֹם מַמְרִים הֱיִתֶם עִם-יְהוָה". חולשות אלו, אומר משה, עשויות להוביל לעונשים קשים ולגלות כבֵדה: "כִּי-תוֹלִיד בָּנִים וּבְנֵי בָנִים… וַעֲשִׂיתֶם הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה-אֱלֹהֶיךָ… כִּי-אָבֹד תֹּאבֵדוּן מַהֵר מֵעַל הָאָרֶץ… לֹא-תַאֲרִיכֻן יָמִים עָלֶיהָ כִּי הִשָּׁמֵד תִּשָּׁמֵדוּן". והינה בפרשתנו לקראת סופו של הספר, נעלמים לפתע כל החסרונות והבעיות.

במקום החסרונות מופיעות מעלותיהם של השבטים: "וּלְלֵוִי אָמַר תֻּמֶּיךָ וְאוּרֶיךָ לְאִישׁ חֲסִידֶךָ… לְבִנְיָמִן אָמַר יְדִיד יְהוָה… וּלְדָן אָמַר דָּן גּוּר אַרְיֵה יְזַנֵּק מִן-הַבָּשָׁן. וּלְנַפְתָּלִי אָמַר נַפְתָּלִי שְׂבַע רָצוֹן וּמָלֵא בִּרְכַּת יְהוָה". השבחים אינם נחלתם של שבטים בודדים, עם ישראל בכללו מתואר בפרשתנו כעם מיוחד ונפלא שעתיד מזהיר צפוי לו: "אַשְׁרֶיךָ יִשְׂרָאֵל מִי כָמוֹךָ עַם נוֹשַׁע בַּיהוָה". אבל רק רגע. משהו כאן מבלבל, להיכן נעלמו כל החסרונות ומה עם כל הבעיות?

נראה שמשה מזכיר לנו כאן נקודה חשובה ביותר, הנותנת לנו אמונה ביכולת לתקן ואת הכוח לעשות זאת: "הטוב הוא המוחלט, העומד, והרע איננו כי אם דמיוני". נכון, לעם ישראל, וגם לנו בתוכו, יש לא מעט חסרונות וכתוצאה מכך גם לא מעט בעיות, אך לא זאת המהות האמיתית שלנו. המהות האמיתית שלנו היא האמיתית שלנו היא הנשמה ו"נשמה שנתת בי טהורה היא". היא זו שתוביל את כולנו קדימה לעתיד המזהיר הצפוי לנו.

הבנה עמוקה זו, אומר הרב קוק, איננה רק רעיון יפה, אלא מורה לנו דרך מרכזית לתיקוננו האישי ולתיקון המציאות כולה. בדרך זו "די בבירור הדעת והגברת הרוח להפך הכל לטוב, ואין מקום לסיגופים ועצבונות, רק שמחה ורוממות נשמה צריך למלא את הכל". ככל שאדם או עם יזכה לברר לעצמו את מהותו האמיתית. הטובה והמאירה, ככל שאמונה זו תהיה חזקה ובהירה בתוכו, כך היא תמלא אותו שמחה וביטחון. הוא יוכל להתקדם לתיקונו השלם ללא צורך בתוכחה קשה. התודעה של הטוב הקיים בתוכו, 'תעשה את העבודה' בלי להזדקק למשברים.

טעימה מהמבט העמוק הזה נוכל לגלות בניסוי מעניין שנערך על ידי החוקרים רוזנטל וג'ייקבסון. בניסוי ניתנה למורים רשימה של תלמידים, שעליהם סופר, כי הם מחוננים ומוכשרים בצורה יוצאת דופן. רשימת התלמידים הוכנה בצורה אקראית לגמרי מתוך רשימה רגילה של תלמידים. לא הייתה אף סיבה להניח שתלמידים אלו מוכשרים יותר מחבריהם. למרבה ההפתעה, התברר לחוקרים, כי תלמידים אלו הגיעו להישגים גבוהים ביותר בסוף השנה, ללא תלות בהישגיהם הקודמים. הציפייה של המורים והאמונה שלהם כי תלמידים אלו מצוינים וטובים, השפיעה על תפיסת התלמידים את עצמם. המבט שראה בהם את הטוב, הוביל אותם למצוא את האוצרות הגנוזים בהם שאף אחד לא הכיר קודם לכן.

לאור הבנה עמוקה זו, נוכל להבין מדוע כה חשוב למשה רבנו לסיים את התורה בהדגשת המהות האמיתית שלנו, שהיא באמת טובה וחזקה. ככל שמהות זו תתברר לנו, ככל שנאמין בה יותר, כך נוכל להביא את הטוב לעולמנו בעוצמה ועם פחות סיבוכים. כי "די בבירור הדעת והגברת הרוח להפך הכל לטוב, ואין מקום לסיגופים ועצבונות, רק שמחה ורוממות נשמה צריך למלא את הכל".

Bazaq Sig 1.5.1

כתבה מעניינת:

תהיה אתה – פרשת נשא

אנחנו רוצים להיות מי שאנחנו. חולמים לבטא את הייחודיות ואת האותנטיות שלנו, ולא לחקות אחרים. …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *