חתונה זה לא עסק

שאלה

אינני חש שיוויון בנישואין שלנו. למשל כשאשתי מעירה לי אינני מתפרץ עליה אפילו אם היא מעירה לי באופן בוטה ופוגע. אני משתדל להתאפק. ואילו כשאני מעיר לה אפילו בנימוס היא מאד נעלבת ומתפרצת. דוגמא נוספת: אני מקפיד לסדר את הבית ואילו אשתי מבולגנת ומשאירה הכל הפוך. יש עוד הרבה דוגמאות ואינני רוצה להאריך. הבעיה הכללית היא שמצב זה של חוסר שיוויון יוצר אצלי כעס ותסכול שמאד מעיקים עלי וכן מעיבים על כל היחסים בינינו.

תשובה

תאר לעצמך שבסוף ארוחה חגיגית שערכה החמות לבתה וחתנה יוציא החתן פנקס שיקים ויאמר "אז כמה צריך לשלם?" אולי הוא אפילו יוסיף טיפ שמן. נשמע לך הזוי לחלוטין, גם לי זה נשמע כך. דרך הסיפור הזה מלמדנו הסופר יעקב בורק באחד מספריו על כך שיש שני מסלולים בחיים שאסור ואי אפשר לערבב ביניהם. ישנו המישור העסקי שבו הכל מחושב ומתוגמל ישירות וברורות. אבל משפחה ונישואין אינם עוד עסק אלא מישור אחר לחלוטין. מקום של אהבה ונתינה. מקום בו כל אחד נותן כפי יכולתו ומקבל כפי צרכיו. האידיאל של הקיבוץ שלא פשוט היה לממשו בחברה כל כך גדולה בוודאי נכון למשפחה.

אני בטוח שכשהתחתנת לא חשבת שאתה רוצה להקים חברה בע"מ עם אשתך. אלא באמת מקום של אהבה שכל אחד נותן כמה שיכול בלי התחשבנות. הבעיה שהיצר מבלבלנו על ידי הדמיון כאילו אנחנו שווים, וכשהשני לא מתנהג כמונו היצר זורע זרעי אי אמון, וכך העניין מתדרדר להיות לאיזה עסק. אבל כיון שנישואין אינם עסק זה הופך לעסק לא מוצלח.

חשוב לזכור, אתם אינכם שווים ולא אמורים להיות שווים זה כל היופי של הנישואין. מה שקשה לה קל לך ומה שקשה לך קל לה. כל אחד בנישואין משקיע כמה שיכול בלי התחשבנות  ונותן אמון בשני שגם הוא עושה אותו דבר. לא בטוח שכך יהיה שיווייון. יותר נכון, בטוח שלא יהיה שיוויון ,שהרי אתם אינכם ולא תוכלו להיות שווים. אבל בטוח שתהיה אהבה אחווה שלום ורעות. ובשביל זה הרי התחתנת.

בהצלחה!