לברוח מהמציאות או להתחבר – מלחמת שמחת תורה 3

בימים אלו אנחנו צורכים הרבה חדשות, אנחנו לא רוצים להיות מנותקים מהמציאות – ממה שקורה. הבה נתבונן: האם באמת צריכת חדשות גבוהה מחברת אותנו למציאות?

אנחנו שומעים חדשות ועסוקים בשאלות חשובות מאד כמו: האם החיזבאללה יפתח במתקפה כוללת, איך מתפקד נתניהו ואיך תיגמר המלחמה. אנחנו צמאים לכל שביב מידע דנים מתווכחים ועסוקים בשאלות הללו.

כדי להבין את הבעיתיות בעיסוק המוגזם הזה נספר בדיחה: אדם אומר לחברו אצלנו בבית בדברים הגדולים אני מחליט, ואילו אשתי מחליטה בדברים הקטנים.

מהם הדברים הגדולים? מי יהיה ראש הממשלה הבא, האם אוקראינה תנצח או רוסיה, וכו'. ומהם הדברים הקטנים? לאיפה ניסע בשבת הקרובה, לאיזה בית ספר נרשום את הילד….

הבעיה הגדולה בצריכה והתעסקות מוגזמת בחדשות היא: שיכולת ההשפעה שלנו על "הדברים הגדולים" היא נמוכה מאד. וכשאנחנו עסוקים בהם אנחנו בעצם מבזבזים זמן ואנרגיות על דברים שאיננו יכולים לתרום בהם כמעט.

כדאי מאד שאת אותן אנרגיות נשקיע במשפחה ובחברה שסביבנו. בחסד בתפילה ובבניין העוצמה הפנימית, שהם באמת החשובים ביותר במאבק עם אויבינו.

חשוב להבין: אדם יכול לבחור האם לחיות את חייו במיקוד חוץ או במיקוד פנים. כלומר, האם שמחתו ואושרו תלויים באחרים או תלויים בו. האם לחיות בעוצמה את חייו או להיות עסוק כל הזמן במה יאמרו ומה יעשו אחרים.

כשאנחנו עסוקים יותר מאי בחדשות, אנחנו תולים את עצמנו ואת אושרנו במה שאחרים יעשו. מה יגיד ביידן, מה יעשה ביבי ולהבדיל, מה יחליט נסראללה.

כמובן שאפשר וצריך להכיר את מה שקורה בארץ ובעולם. חשוב להתפלל לכאוב ואף למחות אם צריך.

אבל חשוב מאוד לא לאבד את היחס הנכון בין הדברים שאנו מופקדים אליהם באופן ישיר לבין הדברים שאין זו אחריותנו הישירה ויכולת ההשפעה שלנו בהם מוגבלת.

 

המשימה השבועית:
לקובע לעצמנו מינון נכון של צריכת חדשות ולעמוד בו.

Bazaq Sig 1.5.1

כתבה מעניינת:

להרים עיניים לשמים

נפלנו לבור עמוק ומה עכשיו? יש לנו שתי ברירות: אפשר להמשיך להסתכל לחזית, כפי שאנו …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *