מהו סודו של דוד המלך שעבר חיים לא פשוטים בכלל, התמודד באומץ ובהצלחה, עד שהפך למלך ישראל הנערץ?
למדנו להגיד תודה ולשמוח במה שיש. בואו ונלמד מדוד המלך מה עושים עם מה שאין. מה עושים כשנפגשים עם חוסר עם קושי עם מכה חלילה?
"שבטך ומשענתך המה ינחמוני" אומר דוד. ואנחנו תמהים: משענת בוודאי מנחמת, אך שבט – שוט שמכה כיצד הוא מנחם???
אדם שרגיל לומר תודה – שם לב ששום דבר טוב לא קורה לבד. מתוך כך הוא רואה ומבין ש"ה' רועי". ה' כל הזמן דואג לי באהבה וחמלה. מי שחי כך גם כשהוא מקבל מכה חלילה הוא מבין שזו מכה מיד אוהבת שרוצה אך ורק בטובתו.
אמנם זה שבט אבל זה "שבטך" – השבט שלך. כמו רועה רחום שלעיתים כדי לדאוג לכבשה שתלך בכיוון הנכון ולא תתעה ותתנתק מהעדר הוא נאלץ להכות אותה עם השבט. ברור לגמרי שהוא לא יכה יותר ממה שצריך ושהמכה תהיה מכוונת אך ורק לטובה.
כשאני יודע שהכל מהשם יתברך אבא רחום וחנון אני מבין שהכל הכל לטובה. לפעמים אפשר לראות ולהבין מה טוב יצא מהמכה מיד, לעיתים רק במבט מאוחר אפשר להבין מה הייתה התועלת, ולעתים נדע זאת רק אחרי מאה ועשרים. אבל תמיד תמיד אנחנו מאמינים שהכל לטובה.
אמצעי חשוב שיוכל לחזק אותנו באמונה זו הוא לראות את חסד השם המלווה את המכה. לראות את המתנות הקטנות המלוות את המכה. לראות את הרחמים בתוך הקושי. המתנות הללו שולחות לנו רמז שהכל מאבא רחום ואוהב.
〰〰〰〰〰
התרגיל השבועי:
להוסיף לאמירת התודה היומית הודאה גם על החסרונות על הבעיות.
לדוגמה: להגיד תודה על… אני מאמין ומבין שזה לטובתי תודה רבה אבא.
מקובלים אנו שאמירת תודה זו יכולה לחולל פלאים.