הרב מאיר בזק – מכון משכן זוגיות | חינוך ילידים | התפתחות אישית
איך מנהלים דיון בצורה טובה? למה דיון גולש לצעקות? ולמה היא/הוא לא מוכנ/ה לדבר איתי על זה בכלל?
לא מעט אנשים מתלוננים על כך שאצלם בבית אי אפשר לנהל דיון ענייני, ובאופן טבעי הם גם מאשימים את הצד השני: "היא מהר מאד כועסת", "הוא לא מוכן לדון על זה בכלל" וכו'.
גם בנושא הזה, השאלה היא מה נקודת המוצא? מה נמצא ברקע ומתחת לדברים?
למשל:
אתם דנים איפה תהיו בחג הקרוב. כל אחד מגיע לדיון עם מסקנה ברורה מה יהיה בסופו: מה צודק, מה נכון, ומה צרך להיות. וממילא הכל מתוח, ובקלות מתפוצץ.
"ברור שפסח הראשון הולכים להורים של החת כך נהגו במקומותינו וכך צריך להיות", "ברור שפסח ראשון הולכים לבית הכל גם אצל אחותי וגיסתי היה כך" אני לא יודע מה באמת ברור, אבל מה שברור שזה מתכון לפיצוצים.
אז מה עושים? אתה לא יכול לשנות את הזולת, אבל אתה בהחלט יכול לשנות את עצמך, ולבא פתוח לדיון. לנסות להבין באמת את מה שהוא אומר. ולקבל את זה שגם אם אינך מבין – יש לו את ההיגיון שלו וזה בסדר.
אתה גם יכול לומר בפירוש: "אשתי היקרה/ בעלי היקר אני מבין שהנושא הזה חשוב לך מאד, ואם לא תקבל/י את דברי – נעשה כמוך באהבה. אני רק מבקש, אם תוכל/י לשמוע את מחשבותיי בעניין ולדון על כך ביחד.
כשזה יבוא בכנות וממקום אוהב – זה יתקבל, ויהיה אפשר לדבר על הדברים.
המשימה השבועית:
בחרו נושא אחד בו האווירה ביניכם מתוחה. נסו לשחרר אותו בתוככם, לקבל באהבה שהמסקנה לא תהיה כמוכם, ומתוך נקודת המוצא הזו לנסות לנהל דיון טוב.
דוגמה:
לך חשוב לסיים את ההכנות לשבת שעתיים לפני שבת, ולאשתך/בעלך אין בעיה לסיים דקה לפני שבת. השבוע תקיימו דיון פתוח מתוך הבנה שמותר לחשוב אחרת ממך. ויתכן שבסוף – המסקנה לא תהיה כמוך
