יצאנו ממצרים באותות ומופתים, התרגשנו בים סוף, התמודדנו עם עמלק סיימנו במילים הנשגבות: "כי יד על כס י-ה מלחמה לה' בעמלק מדור דור" ואנו לקראת מתן תורה. ופתאום, מופיעה פה פרשיה שנראית לא קשורה, כאילו מיותרת – פרשית יתרו, החותן מגיע לביקור.
יתרו חותנו של משה בא לביקור. משה עושה לו קבלת פנים מפוארת, והוא מצידו נותן הצעות ליעול, ביקור קלאסי של חותן. אך מה זה קשור לפה? מה זה כל כך חשוב ומעניין עכשיו באמצע התהליך הנשגב?! ביחוד השאלה קשה לפי מי שאומר שהפרשיה אינה מופיעה פה לפי סדרה הכרונולגי, ויתרו באמת בא אחרי מתן תורה. לשם מה הכניסה התורה את הפרשיה הזו פה שלא במקומה?! למי יש זמן בשביל זה עכשיו באמצע המתח?!
עוד תמיהה גדולה עולה מעיון בדברי רש"י על הפרשה על הפסוק " וַיֹּ֙אמֶר֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה אֲנִ֛י חֹתֶנְךָ֥ יִתְר֖וֹ בָּ֣א אֵלֶ֑יךָ וְאִ֨שְׁתְּךָ֔ וּשְׁנֵ֥י בָנֶ֖יהָ עִמָּֽהּ:" אומר רש"י: "אני חתנך יתרו וגו' – אם אין אתה יוצא בגיני צא בגין אשתך, ואם אין אתה יוצא בגין אשתך צא בגין שני בניה:" לא מובן מדוע שמשה לא ירצה לצאת לקראת חותנו ללא כל השכנועים הללו?!
ננסה להיכנס לתוך ההתרחשות ואולי נבין. הנה לפני כמה שנים היה משה פליט שהגיע לביתו של יתרו. והנה משה עלה לגדולה איש א-לקי ומנהיג בפסגת העולם. עסוק מבוקר עד ערב. ועומד לקראת מעמד הר סיני בו יוביל את עם ישראל ואת העולם כולו למהפך היסטורי, האם משה יצא בעצמו לקראת חותנו או שישלח את ראש לשכתו או מישהו אחר? האם יתפנה לחותנו, האם יתייחס לעצותיו?
לפעמים אנו מרגישים מאד עסוקים ומאד חשובים ושוכחים את אלו שנדמה לנו שמתחתינו, אין לנו זמן בשבילם וגם לא נראה לנו שהם יכולים להוסיף משהו. פעמים רבות אנו מזלזלים בפרטים קטנים, ולפעמים שוכחים אפילו את עצמנו את גופנו את צרכינו הבסיסיים. ישנה תופעה היום של אנשים שלא אוכלים עד שעה מאד מאוחרת ביום ולא ישנים עד שעה מאוחרת בלילה. אנו אוהבים להרגיש חשובים ועסוקים וחלילה לנו לעסוק בזוטות.
ופה יש לנו לימוד גדול "דרך ארץ קדמה לתורה" אל תשכח להיות בן אדם אל תשכח שאתה בן אדם. וכפי שאומרים בעלי המוסר "לעולם יהא אדם ". ישנו סיפור על בעל התניא שנכדו למד ולא שמע את ילדו בוכה, אך בעל התניא שמע וניגש לילד. לאחר מכן אמר בעל התניא לנכדו גם שעסוקים בעולמות עליונים – אסור לא לשמוע בכיו של ילד יהודי. לילד הזה יש כמה פנים הוא יכול להיות גם החותן הזקן (שכמובן עלינו לכבדו הרבה מעבר לילד ) והוא יכול להיות אפילו אנחנו בעצמנו לפעמים.
שבת שלום לכולם