בסך הכל בקשתי ממנה לבא קצת יותר מוקדם הביתה למה היא כועסת? בסך הכל בקשתי ממנו לעזור לתלות כביסה למה הוא מגיב ככה?
יש משהו שחשוב שנשים לב אליו. כשאנחנו מדברים יש את המילים, ויש את מה שמתחת למילים. הסבטקסט – המחשבה הנלווית. והיא הרבה יותר חשובה מהמילים עצמן.
אם כשאתה אומר לה: "בואי מוקדם היום בבקשה", המחשבה המלווה את המשפט היא: מתי סוף סוף תפסיקי להסתובב כל היום בחוץ? מתי תחשבי גם עלי? היא קולטת את זה כבקורת, ולא מגיבה טוב.
אם כשאת מבקשת ממנו לתלות את הכביסה המחשבה הנלוות היא: "בין כך אתה לא עושה כלום אז אולי תעשה משהו מועיל?" אל תתפלאי שתקבלי תגובה נזעמת.
לפעמים הביקורת הרבה יותר גלויה. כשאתה אומר לאשתך: "למה הכביסה לא מוכנה? " זו לא באמת שאלה שמצפה לתשובה. זו בעצם בקורת: "שוב הכביסה לא מוכנה!"
אז מה עושים? מנקים בתוכנו את המחשבות המיותרות. לא שופטים ולא מבקרים. באים בטוב ומקבלים טוב. מתרכזים בצורך שלך ולא בביקורת על הזולת.
דוגמה למחשבות טובות: "אשתי היקרה אם תוכלי לבא קצת מוקדם יותר הביתה. זה ממש חשוב לי ולילדים תודה רבה."
או: "בעלי היקר אתה הרי מרגיש גם חלק מהבית אז בטח אם יש לך אפשרות תשמח לתלות את הכביסה."
עוד על איך מבקשים בצורה שתענה טוב – נדבר בשבוע הבא.
המשימה השבועית:
השבוע בכל פעם שאנחנו מקבלים תגובה לא נעימה מבן הזוג, מהחבר או מההורים – נשים לב מה היה מתחת למילים שלנו.
דוגמה:
ביקשת מהוריך לקנות ירקות גוש קטיף מטעמי כשרות וקבלת תגובה נזעמת. שים לב אולי המחשבה הנלווית הייתה: "סוף סוף יש מישהו פה ששומר כמו שצריך – אז הגיע הזמן שתכבדו אותי".
במקום זאת תחשוב:
"אתם כל כך דואגים לי ואני ממש מודה לכם על הכל. האם זה אפשרי לעשות עוד משהו למעני, אם לא קשה לכם מדי", לא בטוח שהם יסכימו, אבל בטוח שהם לא יכעסו עלי.