קבלה

שאלה

הרב דיבר הרבה על קבלה, שצריך לקבל את השני כמו שהוא, בלי זה לא יתכנו חיי נישואין מאושרים. אבל לי מאד קשה לקבל את אשתי. יש בה דברים שממש מקוממים אותי וכמה שאני מעיר לה עליהם אינה מפסיקה וחוזרת עליהם שוב ושוב…

תשובה

אכן לקבל את השני זה באמת לא קל אבל לא לקבלו זה הרבה יותר קשה. הדבר כמובן אמור לגברים ונשים כאחד. אך כאן נתייחס לשאלתך כבעל. דבר ראשון שיכול לעזור לך לקבל את אשתך זה מה שאמרו חז"ל: "הווי מחשב הפסד מצווה כנגד שכרה ושכר מצווה כנגד הפסדה". כלומר שים לב מה יצא לך מכך שלא קיבלת אותה וביקרת אותה. ראשית מה שרצית לא יצא, לא רק שלא השתנתה אלא שהתחפרה יותר בעמדתה. שנית בקורת זו יצרה מתח ביינכם ורגשות שליליים בתוכך. אם כך לא הרווחת מכך כלום ואף הפסדת. אם כן במקום לדפוק את הראש בקיר עדיף להשלים עם המציאות הזו ולחיות חיים בריאים ונעימים יותר. חשוב לזכור הקבלה השלימה של השני היא חוק חיים שאי אפשר להתווכח איתו וכל ויכוח נועד לכישלון.

דבר שני המשלים את הראשון הוא: אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו. אין לך שום זכות ושום יכולת לדון את אשתך. שהרי אינך יודע מה קורה בתוכה. בדרך כלל אנו נוטים לשפוט את בן הזוג לפי אמות המידה שלנו. למה אני מתאפק והיא תמיד מתפרצת וכו' (ואילו היא חושבת לעצמה למה אני משתפת והוא סגור ולא משתף אותי אף פעם). אז כדאי מאד לזכור ולהפנים שאי אפשר להשוות בינינו ומה שקשה לאחד קל לשני ולהיפך. ואילו אנו בביקורת שלנו לא רק שלא מקילים על השני, אלא מכבידים עליו יותר לנסות ולבא לקראתנו במה שהוא כן יכול.

חשוב לזכור אתם שונים וזה האתגר איך מהשונות הזו יוצרים משפחה אחת. כל ניסיון להתעלם מהשוני ולכעוס עליו דומה למי שבמשחק הרכבה כועס על כך שהחלקים נראים לו לא מתאימים ומתעקש בכח להרכיבם לא בצורה הנכונה.

ישנן עוד נקודות שיכולות לעזור באתגר זה ועליהם אולי בהזדמנות נוספת. ובינתיים אאחל לך בהצלחה במשימה הקדושה.