קבלה מחוללת שינוי

כשאיננו כועסים אלא מקבלים את הקושי באהבה, הרבה פעמים התוצאה היא שבאופן מופלא הבעיה נפתרת לבד.

יש לכך הסברים רבים והפעם ניקח רק שתי דוגמאות (אמיתיות) וננסה להבין אותן וללמוד מהן.

מעשה בעובדת משק בית שלא ממש עבדה ברצינות. כל הדיבורים לא עזרו. הדבר גרם למחלוקת בין הבעל והאישה, הבעל דרש לפטר אותה ואילו אשתו שהייתה יותר זורמת ומכילה ממנו לא הסכימה, וכך נוצר חיכוך ביניהם.

יום אחד שמע הבעל שקבלה מחוללת שינוי. הוא החליט לקבל את אשתו לגמרי, לרדת מהוויכוח ולתת לאשתו את הקרדיט להחליט בעצמה מה היא עושה עם העובדת שלה. וראה איזה פלא: אחרי שבועיים החליטה האישה בעצמה לפטר את העובדת.

איך קרה הפלא הזה? התשובה: כאשר הבעל היה עסוק בוויכוח גם אשתו הייתה עסוקה בוויכוח ולא חשבה עניינית, אך ברגע שהחליט לצאת מהמריבה – כבר לא הייתה מריבה. וכך יכלה אשתו לחשוב עניינית על הדבר ולהגיע לאותה מסקנה שהוא הגיע: שאין טעם להחזיק את העובדת שאיננה עובדת.

עוד מעשה, באדם שסבל מהשמנה ועשה הרבה פעמים דיאטה, אלא שלצערו בכל פעם הוא נשבר מחדש. יום אחד אחרי ששמע את העיקרון שקבלה מחוללת שינוי החליט שהוא מקבל את כך שאולי ישבר ויקום. וכך התחיל את הדיאטה עם הרבה פחות לחץ ומתח.

ומה קרה? גם פה באורח פלא הדיאטה הייתה לו הרבה יותר קלה וכמעט לא הרגיש קושי.

ומה ההסבר פה? גם בתוכנו יש חלקים שונים ש"מתווכחים" זה עם זה. יצר האכילה רוצה לאכול ויש לו מקום ותפקיד חיובי העולם שכן בלעדיו היינו כנראה לא פעם "שוכחים" לאכול. כשאשר אדם עושה דיאטה בלחץ הוא "נכנס" ביצר האכילה – באופן טבעי היצר הזה מתקומם נגדו.

דווקא כשהוא קיבל את היצר שלו כנתון לגיטימי כחלק ממנו – היה לו הרבה יותר קל לנהל אותו, מאשר כשיצא נגדו למלחמת חורמה. וכפי שאמרנו "קבלה מחוללת שינוי"

המשימה השבועית: לקחת משהו בו יש לנו עימות פנימי או חיצוני – ולקבל את הצד שאנו נלחמים בו בכבוד ולא בכעס וזלזול.