שמחה שאינה תלויה בדבר – לשמחת תורה

מוכרחים להיות שמח, אומר השיר. אבל איך עושים את זה?!

נתייחס לנושא מנקודה מפתיעה ולא מוכרת כל כך.

בפעם שעברה הסברנו למה כל כך חשוב להיות שמחים. ובאמת כולנו מאד רוצים להיות שמחים, אלא שלא תמיד קל לנו להיות שמחים. מקובל לחשוב שכשאנחנו מצליחים, כשמעריכים אותנו, ובקיצור כש"הולך לנו" בחיים – אנחנו שמחים. וכאשר אנו נכשלים, כשכועסים עלינו- אנו עצובים. אבל האמת היא, שהרבה פעמים בלי שום סיבה הנראית לעין, אנחנו עצובים ולא יודעים למה. מרגישים ריקנות ושממון, ולא ידעים איך להתגבר. למרות שמבחוץ נראה שהכל טוב לנו – בפנים איננו שמחים. יש סוד מעניין שנמצא ביום שמחת תורה, שיוכל להאיר לנו את הנושא הזה מזווית חדשה.

אבי ז"ל שאל לפני הרבה שנים את בתנו שתחי’ כשהייתה קטנה: "את יודעת למה אני אוהב אותך?"

"כי אתה סבא שלי!" ענתה הקטנה. קצר ולעניין.

כל אהבה שהיא תלויה בדבר – בטל דבר בטלה אהבה, כך אומרים לנו חכמים. כלומר, אם אדם אוהב את אשתו בגלל שהיא יפה, אז יום אחד זה עלול להשתנות, כשהיא תזקין ותהיה פחות יפה. אם אדם אוהב את בנו כי הוא מוצלח, זה עלול להשתנות כשהבן יפסיק להצליח. יותר מכך, מי שאוהב רק בגלל סיבה מסוימת, זה אומר שהוא לא באמת אוהב אות האנשים האלה עצמם, אלא אוהב רק את היופי שלהם, או את ההצלחה שלהם. אבל האמת היא, שאדם אוהב את בנו בלי שום סיבה חיצונית, אלא בגלל שהוא בנו – הוא חלק ממנו, וכך גם אמור להיות באהבה אמיתית בין איש לאישה וכו'.

מסתבר שגם בשמחה זה ישנו אתו עקרון, אם אני שמח בגלל סיבה מסוימת, בגלל שהצלחתי, בגלל שעמדתי ביעדים, בגלל שחייכו אלי – זה משהו זמני וחולף. ויותר מכך, זו שמחה חיצונית – שאיננה מספקת אותנו באמת. וכך קורה שפעמים רבות, אנחנו מרגישים עצובים גם כשאנחנו מצליחים. כדי לתקן זאת, עלינו ללמוד לשמוח בלי סיבה מיוחדת, אלא מעצם השמחה הטבעית שנמצאת בלב של כל אחד, יש לשמחה זו מקור מוחלט שנסביר אותו בהמשך, אבל אין צורך להעמיק בהסבר, ולא תמיד זה עוזר לחשוב אלא: הרפו ודעו כי טוב ה’ – כלומר תפסיק לחפש סיבות לשמוח, תפסיק לרדוף אחרי ההישגים. תשמח בלי סיבה, האור נמצא בך וכל הזמן מאיר בך בלי חיטוטים מיותרים, תירגע תרגיע.

מהו ההסבר לאור הזה: האהבה הבלתי תלויה בדבר, העובדה שכל אחד מאיתנו – הוא חלק מעם ישראל ושל האנושות כולה, חלק שאי אפשר בלעדיו, ובמילים אחרות: שכולנו בנים של ה’.

"והיית אך שמח" – ממילים אלו לומדים חכמים שצריך להיות שמחים בשמחת תורה. בחג שמחת תורה אנחנו רק שמחים בלי שום סיבות בלי שום תוספות. לעומת סוכות שבו יש לנו מצוות רבות ארבע מינים סוכה ועוד, בשמחת תורה אין לנו שום מצווה מיוחדת, גם חגיגת סיום קריאת התורה היא תוספת מאוחרת ואיננה מגוף החג במקור. אז במה אנחנו שמחים? אומרים חכמים: אחרי שבסוכות הקרבנו 70 פרים כנגד 70 אומות העולם, בשמחת תורה אומר הקב"ה לנו בניו: בואו נעשה לנו מסיבה קטנה פרטית רק אני ואתם, נשמח זה בזה בלי כמה ולמה.

"והקרבתם עולה אשה ריח ניחוח לה' פר בן בקר אחד איל אחד" משל למלך שעשה סעודה שבעת ימים וזימן כל בני אדם שבמדינה בשבעת ימי המשתה כיון שעברו שבעת ימי המשתה אמר לאוהבו כבר יצאנו ידינו מכל בני המדינה נגלגל אני ואתה במה שתמצא ליטרא בשר או של דג או ירק כך אמר הקב"ה לישראל "ביום השמיני עצרת תהיה לכם", גלגלו במה שאתם מוצאים בפר אחד ואיל אחד."

זה מעין חתונה בה מוזמנים הרבה אורחים של שבעים האומות וכעת יש לנו זמן רק לנו. או בצורה אחרת: בסוכות אנחנו עמלים למען כל העולם. אנחנו אהובים מצד עסקנו במצוות, ואילו בשמחת תורה אין לנו ממש מצווה מיוחדת אלא כל העניין שמחת ה' בנו ושמחתנו בה'.