סמכות הורית

שאלה

שמעתי רבות על חשיבות הצבת הגבולות לילדנו, והחזרת הסמכות ההורית, אבל לא הצלחנו לא אני ולא בעלי למצוא את הדרך הנכונה לכך.

תשובה

לפעמים אנו טועים וחושבים שמקור סמכותנו הוא כוחנו, העובדה שאנו גדולים יותר, חזקים יותר, בעלי המאה וממילא בעלי הדעה. חשוב להבין שזוהי טעות, סמכות איננה נובעת מכך שאני חזק יותר. זה גם לא נכון וגם לא עובד. הורה המבסס סמכותו על כוחו, יתברר לו במוקדם או במאוחר שכוחו מאד מוגבל, ושהילד מצא את הדרך לגבור עליו. יש הורים הניגשים לנושא בכיוון הפוך, ומנסים לבסס את סמכותם, על ידי כך שמבטיחים לילד כל מיני הבטחות אם ישמע בקולם, ומתברר להם שה"מחירים" שעליהם לשלם עולים כל הזמן. ישנם הורים אחרים, שכל דבר מנסים להסביר יפה גם זה לפעמים עוזר ולפעמים לא כל כך.

חשוב להבין, שמקור הסמכות ההורית נעוץ לא בכוחנו, ואפילו לא בחכמתינו, אלא בטבע הבריאה  שברא הקדוש ברוך הוא את עולמו. יש בילד משהו  בסיסי , האומר לו לשמוע בקול מי שאמור להורות לו את דרכו, כלומר- הוריו ומכחם גם מוריו, ללא שום הפעלת כח, פיתוי או נדנוד  מצידם.  לכן, הורה המורה לילדיו את דרכם, מתוך בטחון פשוט בכך שבאופן טבעי ישמעו בקולו, ייווכח עד כמה הדברים יכולים לזרום בקלות ובטבעיות.

אם זה כל כך פשוט מדוע איננו רואים זאת ?

חשוב להבין שכשאנו פונים לילדנו מתוך היסוס ובלבול פנימי, ישנו פיתוי לילד לנסות להורידנו אליו, ולגרום לנו להתעסק עמו ללא הרף וכך לסחוט מאתנו תשומת לב. ולכן עלינו לפנות אליהם מתוך בטחון ואמון.

כדי לגשת בביטחון, איננו חייבים לברר במשך כמה שעות כל דבר לפני שאנו אומרים להם, בהחלט מותר לנו לטעות, ולפעמים למען הסדר, גם לקבוע דברים באופן שרירותי, ללא נימוקים. כשנעשה זאת בטבעיות ובפשטות ,מתוך הבנה שכך הסדר הנכון של המציאות, ושילדינו יודעים זאת בליבם, נופתע לגלות, עד כמה ניתן להגיע לחיים של סדר ושיתוף פעולה, מתוך אוירה נעימה, ללא הפעלת כח.

בהצלחה!