הרב מאיר בזק – מכון משכן זוגיות | חינוך ילידים | התפתחות אישית
לקבל את המציאות זה טוב או רע? יש משהו של כניעה ופסיביות בקבלה ואנחנו מחפשים שינוי והתקדמות בחיינו כל השנה ובוודאי בחודש אלול.
האמת היא, שכדי לשנות משהו באמת בצורה טובה ויסודית חייבים קודם כל לקבל אותו. נשמע מוזר אבל מיד נסביר איך דווקא הקבלה היא שמאפשרת שינוי.
כשקורת תקלה יש לנו שתי דרכים מוכרות ושתיהן בעייתיות: אפשר לא לקבל את המצב, כלומר לכעוס ולריב עם המציאות, זה לא בריא ולא יעיל. הדרך השנייה היא להיכנע ולסגת. להיכנס ליאוש ואפתיה וזה בוודאי לא טוב.
אבל יש גם דרך שלישית קצת פחות מוכרת לנו: לא להיכנע ולא לכעוס, אלא לקבל את המציאות כמשהו שזימן לנו הקב"ה להתמודד איתו. רק בדרך זו נוכל לפעול בהגיון ובהצלחה.
מה קורה כשקורת תקלה? הילד לא עושה מה שאומרים לו! או להבדיל חלילה שריפה פורצת, יש לנו בעצם שתי דרכים מוכרות:
האחת: הכרזת מלחמה, אנחנו בלחץ ובחרדה ומגייסים את כל הכוחות שלנו לפתרון. זה טוב שאנחנו בריכוז ומאמץ אבל הלחץ גורם לנו לעשות טעויות, למשל לנסות לכבות את האש עם בגד דליק, או אפילו עם נפט במקום עם מים, לנסות להרגיע את הילד בצעקות שרק מסלימות את המצב.
הדרך השנייה היא כניעה, ייאוש, אפתיות ונסיגה, זה בוודאי לא טוב.
אבל יש גם דרך שלישית: לקבל את המציאות כמשהו שהקב"ה נתן לי להתמודד איתו. דרך זו תאפשר לי לפעול בתבונה וברוגע גם במצבים לא פשוטים, ולקבל החלטות נכונות.
אני יכול לשקול איך אפשר לכבות את האש בצורה הטובה ביותר. ואם אי אפשר לכבות אותה אולי עדיף לברוח, גם אז צריך לשקול מאיפה ואיך.
ולהבדיל בדוגמה עם הילד. כשאני מקבל את הבעיה איתו כמשהו שהקב"ה נתן לי להתמודד איתו כמשימה ואתגר ולא כתקלה נוראית. אני יכול לשקול בהגיון האם יש משהו שבאמת יוכל לעזור כרגע לעשות איתו ואם לא אולי עדיף להתעלם מהדבר הלא טוב שהילד עושה.
התרגול השבועי:
העיקרון שלמדנו היום נכון לכל תחומי חיינו. במשך השבוע כשקורה תקלה ננסה לקבל אותה כאתגר – לצאת מהרגשות ולפעול מהראש.
