הרב מאיר בזק – מכון משכן זוגיות | חינוך ילידים | התפתחות אישית
הבנו היטב בשבועות האחרונים שקבלה של המציאות של עצמי ושל הזולת, היא תנאי הכרחי לשינוי אמיתי ועמוק בחיינו.
הבעיה שמאוד מאוד קשה לנו לקבל את הדברים כשהם לא כפי שרצינו לראות אותם. והפעם ננסה להבין: מהו הדבר בתוכנו שמפריע לנו לקבל את המציאות באהבה כאתגר? ואיך זה קשור לכל נדרי?
〰〰〰〰〰
לכל אחד מאיתנו הדברים שחשובים לו. לאחד חשוב הסדר והניקיון. ויש מי שחשוב לה דווקא הנוחות והרוגע. לכל אחד תמונה בראש כיצד היה רוצה לראות את עצמו את משפחתו ואת חייו.
מותר וטוב לשאוף לצורת חיים מסוימת. הבעיה היא: שיש יותר מדי דברים שהפכו אצלנו ל"ייהרג ואל יעבור". וכך הסדר או הרוגע הדיוק או הזרימה הפכו משאיפה יפה – לצורך קיומי שאיננו מסוגלים לסבול את חיינו בלעדיו.
כאשר אנחנו מרגישים שצורת החיים שדמיינו לעצמנו בסכנה – אנחנו מגיבים בטעות כאילו מדובר בסכנת חיים, נכנסים ללחץ, פועלים בחוסר היגיון ומאבדים את הראש.
כדי לחיות חיים של התקדמות ושמחה, כדי לחיות חיי חברה ומשפחה טובים, חשוב מאוד ללמוד להשתחרר קצת מכל ההתניות הדמיוניות שבנינו לעצמנו בראש.
שמעתי פעם מהרב שטיינזלץ, שכשאנחנו פותחים את יום כיפור ורוצים להתחיל בפרק חדש בחיינו, אנחנו קודם כל פותחים בהתרת נדרים. אנחנו משתחררים מכל הרצונות שהפכנו לנדר, שהפכנו לתנאי הכרחי לחיינו.
אנחנו לא חייבים להיות תמיד יפים, תמיד מסודרים ותמיד מוצלחים. אנחנו גם לא חייבים להיות תמיד זורמים או מחייכים ונחמדים. לא תמיד זה אפשרי ולא תמיד זה נכון.
חשוב מאד ללמוד גמישות וזה תנאי הכרחי לבריאות הנפש שלנו ולהתקדמות בונה בחיינו. "הרפו ודעו כי אנוכי א- להים".
המשימה השבועית:
נשים לב מהם הדברים שאנחנו "חייבים" אותם בחיינו. והשבוע ננסה לתרגל קצת שחרור מהם.
למשל: אבחר נושא אחד שחשוב לי והשבוע לא אעיר לבעל /לאישה כשאינם נוהגים כפי שאני חושב, ארשה לעצמי להשתחרר מהלחץ הזה.
