הרב מאיר בזק – מכון משכן זוגיות | חינוך ילידים | התפתחות אישית
"ותקע כף ירך יעקב" – לא טוב.
נס פך השמן – נפלא.
איזה סוד מלמד אותנו השל"ה הקדוש על ההבדל בין פך לכף? ומדוע זה כל כך חשוב ליחסינו עם אנשים?
יש לנו פה שתי מילים עם אותם אותיות: פך וכף. ושואל השל"ה הקדוש: מדוע כף קשורה למשהו לא טוב, ואילו פך קשורה דווקא לטוב נעלה?
עונה השל"ה:
כאשר אנחנו נפגשים עם צרה וקושי של חבר – הנטייה הטבעית שלנו היא: לפתוח את הפה ולתת עצות. אבל הכף שלנו לעזרה לא נפתחת כל כך בקלות, וזה לא טוב.
הדרך הטובה היא: לסגור – לסתום את הפה ולפתוח את היד, לא לתת עצות אלא לשאול: איך אפשר לעזור?
ההבדל בין הדרכים הללו רמוז במילים כף ופך. במילה כף האות כ"ף סתומה (עם דגש) ואילו האות פ"ה פתוחה (ללא דגש – רפויה). כלומר: הפה פתוח והכף היד לעזרה סגורה. וזה לא טוב: "ותקע כף ירך יעקב".
במילה פך דווקא האות פ"ה סתומה (עם דגש) ואילו הכ"ף פתוחה. וזה מלמד אותנו: לסגור את הפה. לא להכביר עצות, אלא להציע עזרה, לפתוח את הכף, את היד. כשאנחנו נגשים בצורה כזו לזולת – זו הדרך לאהבה ואחווה שמביאה לעם ולמשפחה שפע ברכה ושמחה. נס פך השמן.
זה נכון למשפחה, לחברה ולכל חיינו. אם רואים בעיות בעם לא לקטר ולתקוף, זה לא עוזר לכלום. אלא לראות איפה אני יכול לעזור. להוסיף אמונה ואהבה.
וכמובן קודם כל במשפחה כשאשתך עשתה טעות ועכשיו היא סובלת. זה לא הזמן להטיף מוסר ולתת עצות אלא להציע עזרה.
ובקיצור:
כשאשתך או כל חבר אחר סובל. אל תציע עצות, תציע את עצמך.
המשימה להשבוע:
כשאשתך עושה טעות והיא סובלת, לא להטיף מוסר ולתת עצות, אלא להציע עזרה.
דוגמאות לישום:
אשתך אכלה יותר מדי גלידה או אוכל לא בריא אחר, ועכשיו כואבת לה הבטן – במקום לתת לה מוסר, תציע לה תה.
שוב הבת גררה את אשתך לריב לא נעים – במקום לתת לאשתך יעוץ חינוכי תתמוך בה.
