איך אפשר לוותר בלי להרגיש פראייר?

למדנו שכדי לקיים דיון טוב אני צריך להיות מוכן מראש לוותר. וכדי לבקש, צריך להיות מוכן לקבל סירוב באהבה. השאלה היא: איך אפשר לוותר בלי להרגיש פראייר? ובמיוחד שאני מרגיש שתמיד אני זה שצריך לוותר?

חשוב מאד להבין שמשפחה היא לא עסק. יש הבדל גדול בין יחסים עסקיים, שם אתה חייב לוודא שאתה מרוויח מכל עסקה, לבין יחסים במשפחה או יחסים בין חברים שבהם אם אתה כל הזמן מתחשבן אם הרווחת – אז בטוח שהפסדת…

אף אחד לא מתחתן כדי לקיים איזו שותפות עסקית בערבון מוגבל בינו לבין אשתו. אנחנו מחפשים אהבה ואהבה בגימטרייה שווה אחד.

אנחנו רוצים להפוך משני אנשים בודדים לישות אחת מחוברת ללא חשבונות. כל אחד נותן כמה שהוא יכול וסומך על השני שגם הוא עושה את זה בלי למדוד כל הזמן ובלי להתחשבן.

כולנו שואפים לאהבה לחיבור ללא חשבון, וכדי שזה יקרה – אנחנו צריכים לצאת מההתחשבנות ומההשוואות. אנחנו לא אותו דבר לכל אחד יש חלקים חזקים יותר וחלשים יותר.

כשאנחנו ניתן את מה שאנחנו מסוגלים ללא התחשבנות מתוך אהבה – גם האישה תעשה אותו דבר. זה לא יהיה אותו דבר כמונו, כי היא לא כמונו, אבל זה יהיה אמיתי ומשמח.

"אני מאוד ממהר" השיב הקשיש.
"למי?"
"לאשתי, היא בבית חולים סעודי".
"היא בכלל מכירה אותך?"
"לא, אבל אני מכיר אותה" ענה הלה…

המשימה השבועית 13:
השבוע תנסה פעם אחת כשאשתך/בעלך מעלה רצון ולך נראה אחרת – לוותר לה/ו בכיף, כי את/ה אוהב/ת אותה/ו.

דוגמא: אשתך רוצה מאוד שתסעו לאיזה מקום, ולך זה נראה מיותר, תסביר לה את דעתך. אבל מראש תהיה מוכן שאם היא תרצה בכל זאת – לוותר לה בכיף למענה ולכבודה, פשוט כי אתה אוהב אותה.