שיטת מכון משכן

עקרונות השיטה

אנו מאמינים כי כל אדם נולד עם כל שדרוש לו להתמודדות וצמיחה בכל אתגרי חייו
אם כן מהיכן מגיעים הכשלונות והסיבוכים?
"אשר עשה א-לקים את האדם ישר והמה ביקשו חשבונות רבים"
כשלונותינו נובעים מחוסר אמון ואמונה בעצמנו ובמציאות שסביבנו חוסר אמון גורם לנו לברוח מהתמודדות ישרה ואמיצה ולהיכנס לסבך של חשבונות וסיבוכים מיותרים
ולכן מטרתנו הבסיסית היא להחזיר את האדם לעמוד מתוך אמון ואמונה מול אתגרי חייו וכך לאפשר לו למצוא את התשובות ואת היכולות שבעצם תמיד היו בתוכו.

חינוך ילדים

עיקרון האמונה והאמון הוא העיקרון הבסיסי גם פה "אשר עשה הא-לקים את האדם ישר " …אמון בילד ראשית שיש לו כל החכמה והכוחות הדרושים להתפתחותו והרצון לגדול ולהתפתח כפי גילו. ואמון בנו ההורים שיש לנו היכולת והחכמה האינטואיציה והתבונה הזכות והחובה לחנכו ולהורות לו את דרכו לגדל ולהתפתח בצורה המתאימה לו. אמון גם בכך שיש לילד את האמון הבסיסי בהוריו ורצון עז ללכת בדרכם ולשמע בקולם

אז אם הכל כל כך טוב מהיכן כל הבעיות?

בצד המהות האמיתית של הילדים שהיא לגדול להתפתח ולשתף פעולה נברא גם יצר לא לעשות זאת ועל ידי כך לגרום לנו ההורים לרדת אליו ולהתעסק בו מעבר למה שצריך וכך יזכה להרבה תשומת לב , הרבה מעבר למה שהיה זוכה לו אילו היה משתף פעולה . הרצון לתשומת לב מיוחדת אינו קשור לכך שלא נתנו לו מספיק אלא לתחושת חוסר הערך המדומה רגש הנחיתות האנושי הגורמת לנו לרצות להיות מאד במרכז איזה סוג של קיצור דרך והשגת תוצאות רבות עוצמה לכאורה אך למעשה ריקות ומזיקות.
וכך הילד פעמים רבות נגרר אחר יצרו זה נכנס ומכניס אותנו עימו לאיזה קשר מסוג אחר ממה שהיה צריך להיות . לא קשר חיובי של צמיחה וגדילה אמון ואמונה אלא של התעסקות מרובה כעסים מריבות חשדנות ובלישה . שכביכול מצדיקה את עצמה כשהכל בנוי בעצם על שקר שאין לו רגלים שכן מצד האמת יש לילד כל היכולת והרצון לפעול באופן הטוב. ישנם ילדים שבשלב מסוים תופסים את המקום המוגזם לא על ידי תשומת לב יתירה אלא על ידי היכנסות למאבקי כח עם ההורים.

והתיקון החזרת האמון והאמונה בילד ובנו הוריו ומתוכם-אי שיתוף פעולה עם התנהגויות פרובקטיביות וחזרת כל אחד למקומו הטבעי האוהב המאמין והבוטח . ההורים חוזרים לתפקידם כמורי הדרך ומפסיקים לרדת אליו בצורה מוגזמת והילד לוקח אחריות מתפתח ומתקדם בעקבות הוריו לאור נשמתו המיוחדת.

ניתן שתי דוגמאות להמחשת העקרונות שדיברנו עליהם

הגיעו הורים ליעוץ לגבי ילד בכיתה א' . בכיתה איננו מקשיב ובבית איננו מכין שיעורים. כל כמה שאמא מזכירה לו אין זה עוזר אין לו סבלנות ואיננו מסוגל לשבת בשקט ולהתרכז בלימודיו. המורה לוחצת לאבחנו ולתת לו טיפול תרופתי.
בשיחה עימם התברר שאכן הם משוכנעים שלילד יש בעיה חריגה וחוסר יכולת ריכוז. לאחר ששכנעתי אותם כי אין לילד שום בעיה חריגה ועזרתי להם להחזיר לעצמם את האמון בילד .הצעתי לאמא להפסיק לרדוף אחריו שיכין שיעורים את הפיקוד על הנושא העברנו לאב שאיננו שוהה בשעת הכנת השיעורים בבית . האב הטיל עליו מתוך אמון משימה לדאוג להכנת שיעורי הבית ובערב להראות לו מה שהכין. כלומר ההורים חזרו מתוך אמון בילד למקומם הטבעי . לא כמנדנדים ומאימים אלא כמורי הדרך שכמובן שמחים לעזור לפי פניה(לא בהולים לעזור…). וראה זה פלא הילד שכמעט כבר אובחן כמי שאינו מסוגל התחיל לעשות שיעורים יום יום במרץ ובהתמדה בלתי רגילים , ללא צורך בתזכורות ונדנודים.

זוג הורים הגיע ליעוץ כיון שילדיהם היו רבים בלי סוף בכל פעם שהיו מתישבים לאכול. בשיחה עימם התברר שאינם מאמינים בכוחם של הילדים להסתדר בצורה טובה בינם לבין עצמם. אחרי שהסברתי להם שהילדים מסוגלים להסתדר מחד ומאידך כל ניסיון להיות שופטים איננו אפשרי ואין בו צורך. הצעתי להם לומר לילדים שהם אחראים לסדר את המריבות ביניהם.ויותר לא להתערב. ומקץ זמן קצר אכן הילדים חדלו מלריב.

נישואין והעמקת העבודה האישית

אין לך דבר שאנשים כל כך שואפים אליו מחד ומצד שני נתקלים בו בכל כך הרב קשיים כמו הנישואין. ואנו עומדים תמהים ושואלים מדוע?
באופן מאד מעניין אנו דווקא נמשכים להיפך שלנו אולי כי אנו מרגישים באופן תת מודע שזה מה שחסר לנו מה שישלים אותנו, אומנם אחרי החתונה ישנו פחד סמוי פן השני ישנה אותנו מחד ורצון עז לשנות אותו שיהיה כמונו , וכך אנו מנסים לשנות את השני בכול מיני שיטות ואמצעים מגוונים. אנו מסבירים, משדלים, מנדנדים ,מזלזלים ,מראים כמה אנו סובלים וכמה השני לא מתחשב בנו ולא תמיד שמים לב שבעצם אנו נלחמים . חשוב להבין שבמלחמה כזו אין מנצחים. באופן טבעי השני שמרגיש שמנסים לשנות אותו ילחם על "חייו" וולא זו בלבד שלא ישתנה אלא יתחפר בעמדתו ואף ינסה לשנות אותנו. וכך המתח הולך ועולה ,כאשר כל "נצחון" רק מעלה את רף המתח לקראת " הסיבוב הבא".
ומה הפתרון ?
א. להפנים בתוכנו אמון ואמונה אהבה וכבוד לעצמנו ולבן הזוג ובעיקר ברבש"ע שברא אותנו טובים, וכן את הנישואין כמקור של ברכה: " לא טוב היות האדם לבדו אעשה לו עזר כנגדו" (אומנם הבחירה בידינו:"זכה עזר לא זכה כנגדו").
ב. להבין שאין סיכוי ואין צורך לשנות את השני . וגם אין שום פחד שהוא ישנה אותנו. את האופי הבסיסי אי אפשר ולא צריך לשנות .ואילו את העידון של האופי ואת ההתחשבות בנו בשום אופן לא נשיג על ידי לחץ זלזול וכפיה שרק יפעלו נגדנו בסופו של דבר.
הדרך היחידה שבה אנו יכולים לשנות את המצב היא על פי העקרון שנכון לכל חיינו "מה שאתה נותן יחזור אליך". כלומר אם אתה רואה שאשתך אינך מקבלת אותך, מנסה לשנות אותך ואיננה באה לקראתך, זה אומר שגם אתה פועל באופן דומה . יתכן שאתה עושה זאת בדרך שונה למשל היא כועסת וצועקת ואילו אתה כועס שותק ומזלזל בה בלבך. היא מתקיפה מפחד ואתה נכנע מפחד . אולם נקודת המוצא של שניכם שוה: אי קבלת השני,ורצון עז שישתנה מחד וחוסר רצון לותר וללכת לקראת מאידך .
ולכן הפתרון הוא לגמרי בידך: תקבל ותכבד לגמרי את השני את שונותו על כל חלקיה שאינם מוצאים חן בעינך, ותראה איך שינוי זה יוליד שינוי ביחס אליך של קבלה וכבוד . תשתדל לוותר לו ולבא לקראתו , ותוכח איך גם זה חוזר אליך. מעבר לכך אי קבלת השני באהבה ובכבוד גם גורמת לנו לא ליהנות ולשמוח במה שהשני כן נותן לנו ולכן קבלת השני באהבה ובכבוד תאפשר לנו לשמוח בכל מה שאנו כן מקבלים ממנו. כוך בידינו בעזרת ה' להפוך את חיי הנישואין לחיים של שמחה כבוד ואהבה .