פעם ראיתי קריקטורה, בה נראה מוכר פרחים, מושיט זר לגבר שהולך עם אישה, ואומר לו: "אדוני אולי תקנה לגברת זר מתנה?", עונה לו הגבר: "לא תודה אנחנו נשואים"…
הקריקטורה הזו, משקפת מציאות עצובה, שרובנו נתקלים בה. כולנו כמהים לאהבה, חלק גדול מאד מהשירה ומהספרות מוקדשת לה. אך משום מה פעמים רבות, דווקא אחרי הנישואין האהבה נעלמת. לאנשים רבים נדמה שככה זה ואין מה לעשות. אך זה לא נכון, יש מה לעשות!
עלינו להתבונן מדוע האהבה נעלמת. אולי מתוך כך נלמד, כיצד ניתן להחזיר את האהבה הזו, שכולנו כל כך משתוקקים אליה?
מתחת לפני השטח, בלי שאנחנו ממש מודעים לכך. באופן טבעי אנו נמשכים אל ההיפך שלנו(כי זה מה שחסר לנו). כך ברא הקב"ה את העולם. האדם הרך נמשך למי שיותר קשוח, המרחף למציאותי, הריאלי להומני וכו' וכו'. כל עוד הכל תיאורטי ולא חיים ביחד, שנמצאים בשלב הדייטים – הכל נחמד.
אחרי החתונה, כשצריכים לחיות ביחד. כשצריכים לנהל חיים משותפים. באופן טבעי הפערים צצים. ובאופן טבעי, כל אחד מבין את עצמו, וכלל אינו מבין מדוע השני איננו רואה כמוהו. ולאט לאט השני הופך לאיום על החיים כפי שהוא מבין אותם. ואז לצערנו מתחילה מלחמה סמויה/גלויה, וכך נעלמת לה האהבה, כי במלחמה אין אהבה.
אז מה עושים? איך מפסיקים להילחם ומתחילים לאהוב? כשאנו מצפים מהשני להיות בדיוק כמונו, סבלן כמונו, חסכן כמונו, נדיב כמונו – יש לנו טעות מובנית, והכישלון בלתי נמנע. עלינו להבין שנועדנו לבנות משהו ביחד. כדי להצליח בנישואינו, עלינו קודם כל לקבל את השני כמו שהוא, לכבד אותו כמו שהוא.
כידוע אהבה בגימטריה אחד. ובאור הדבר, שאנחנו גוף אחד, המורכב מחלקים שונים. חיבור זה יכול להיות משהו מאד טוב, כפי שאנו רואים למשל בגוף האדם. העצמות הקשות, ביחד עם השרירים הרכים, יוצרים מציאות שמשלבת גמישות עם קושי ועמידות. ורק כך גופנו יכול לתפקד. גם במשפחה ובכלל בעולם כל צד חשוב, וחשוב עוד יותר השילוב של הדברים.
אך כל זה בתנאי שנכבד את השונות, ולא ננסה להילחם בה, אלא להשתלב איתה. תובנה זו נכונה לא רק לגבי נישואין אלא בכל יחסים חברתיים, שברצוננו שיושתתו על אהבה וכבוד. אכן זו לא עבודה פשוטה וקלה יותר קל לכעוס ולהאשים ולהרגיש צודקים. אך בסופו של דבר היא זו העבודה שיותר קלה מהאחרות. כי מלחמה גוזלת כוחות עצומים, ואינה מביאה אותנו לשום מקום. נקבל ונכבד את השני ומתוך כך תשוב האהבה לפרוח ביננו…
שתהיה שבת טובה ושמחה לכולם שבת של שלום ואהבה רבה
מאיר בזק