אבא טוב – לפרשת עקב

לא קל לנו בימינו עם הילדים. ישנה בעיה לא פשוטה בימינו של פינוק וחוסר לקיחת אחריות. זה יכול להתחיל בגיל צעיר מאד, כאשר ילד קטן, שכבר יכול להתלבש לבד, איננו דואג  לעצמו לקימה ולבוש  באופן עצמאי. ובהמשך כפי שאומרים: "ילדים קטנים בעיות קטנות ,ילדים גדולים בעיות גדולות". בעיות של אי לקיחת אחריות על הלימודים, על המוסר והערכים, ועל החיים בכלל.

איפה טעינו? מה לא עשינו? נתנו להם כל שיכלנו, השתדלנו להיות תמיד שם בשבילם. השתדלנו לא לעשות את הטעויות שעשו איתנו ההורים. לא לגעור בהם, לא  לכעוס מדאי, לא לבקר מדאי. לתת להם כמה שיותר חום ואהבה ותחושה שהם רצויים. אך משהו לא הולך פה כל כך. למרות כל החום והאהבה, שקבלו הם עדיין לא מרוצים עם עצמם,  ולא טוב להם .

הנושא עמוק ורחב, ואני רוצה להצביע רק על נקודה אחת מאד עקרונית. אולי הגישה הזו שמאד משתדלת  ל"רפד" לילדים את החיים היא הבעיה . נדמה לנו שהילדים  מאד חלשים ושבריריים, ואנו פוחדים שילדינו יחוו תסכול. או שיחושו נטושים ולכן אנחנו "תמיד שם בשבילם". ומשתדלים בכל מחיר להמנע מלומר לילדים לא.  וכך הילדים לאט לאט מפנימים את העובדה שהעולם נועד לשרתם ללא מאמץ רציני מצידם.

יש פה שקר שחדר חזק אלינו דרך הפסיכולוגיה המודרנית כאילו ילד הוא מאד חלש ושברירי ואסור שיחווה תסכול. ולכן אנחנו מאד מתקשים לומר לילד לא כשצריך וכשנדמה לנו שהוא עומד להיכשל במשהו אנו נעשה כל המאמצים למנוע את הכשלון .

ומה האמת ? האמת שבכל ילד טמונות יכולות אדירות. האמת שהורה שבאמת דואג לבנו צריך להרגילו לעצמאות, וחייב לאפשר לו להתמודד עם תוצאות מעשיו.  להתמודד עם תסכולים וקשיים וכך לרכוש עצמאות ואחריות. אז אם הילדים חשובים לנו כל כך, כדאי שנדאג להם באמת. שיתרגלו לעצמאות והתמודדות מגיל צעיר . לא לפחד להגיד להם לא וובודאי שלא לעשות במקומם מה שהיו צריכים .

מה כל זה קשור לדשא ?

איש חכם אחד לימד אותי שלא טוב להשקות את הדשא כל יום, כי כך אין הוא לומד להאריך את שורשיו. ואם במקרה יום אחד לא יקבל את ההשקיה, הוא עלול למות. אבל אם אינך משקה אותו כל יום, הוא מאריך את שורשיו לעומק, ונעשה עמיד וחזק יותר . אולי זו גם מה שאומרת לנו הפרשה :"וְיָדַעְתָּ֖ עִם־לְבָבֶ֑ךָ כִּ֗י כַּאֲשֶׁ֨ר יְיַסֵּ֥ר אִישׁ֙ אֶת־בְּנ֔וֹ ה' אֱ-לֹהֶ֖יךָ מְיַסְּרֶֽךָּ”:…"וַֽיְעַנְּךָ֘ וַיַּרְעִבֶךָ֒ וַיַּֽאֲכִֽלְךָ֤ אֶת־הַמָּן֙ אֲשֶׁ֣ר לֹא־יָדַ֔עְתָּ וְלֹ֥א יָדְע֖וּן אֲבֹתֶ֑יךָ לְמַ֣עַן הוֹדִֽיעֲךָ֗ כִּ֠י לֹ֣א עַל־הַלֶּ֤חֶם לְבַדּוֹ֙ יִחְיֶ֣ה הָֽאָדָ֔ם כִּ֛י עַל־כָּל־מוֹצָ֥א פִֽי־ה' יִחְיֶ֥ה הָאָדָֽם:”

אדם רגיל שהאוכל נמצא בביתו מוכן מראש. ואילו המן היה לכל יום בנפרד. וכך האדם ישן בלילה, כאשר המקרר ריק ואין אוכל בבית, והוא צריך לסמוך על ה' שבבוקר ישלח לו מן. זה לא קל נכון. אבל רק כך עם ישראל ירכוש  הסתכלות עמוקה יותר על החיים. העם יבין שהלחם לא סתם יוצא מהארץ. אלא ה' הוא המוציא לנו לחם מן הארץ. יש מקור לבריאה יש שורש עמוק לדברים .

שבת טובה ושמחה לכולם
מאיר בזק