מי הדעת השקטים חודרים עמוק – לפרשת ראה

כמה פעמים צריך זבוב להיתקע בחלון, כדי להבין שאי אפשר לעבור אותו ? שאילה מוזרה קצת אבל נמצא מי שבדק את זה וגילה שזה לוקח 150-170 פעם . אנחנו יותר אינטליגנטים מזבוב בוודאי , אבל משום מה ישנם הרבה טעויות שגורמות לנו לתוצאות לא נעימות, ואנו חוזרים עליהם הרבה יותר פעמים .

כמה פעמים אכלנו יותר מדי, ואחר כך שילמנו על כך מחיר. כמה פעמים לא ריסנו את הכעס שלנו, ושילמנו מחיר במשפחה, עם חברים ועוד. כמה פעמים הלכנו לישון מאוחר, ולמחרת היינו גמורים לגמרי. אחרי מעשה אנחנו מצטערים, ומתמלאים בכעס על עצמנו, על הטפשות והפזיזות. אך משום הכעס העצמי הזה לא עוזר ואנו חוזרים על כך שוב ושוב . וכדברי השיר , "ברלה בכה ביקש סליחה והכל מהתחלה".

אותה בעיה קיימת כמובן עם ילדינו, ישנן בעיות שחוזרות אצלם ואנחנו שוב ושוב מוכיחים אותם וכועסים עליהם. לפעמים אפילו הם מתחרטים.  אך משום מה, גם הם כמונו, מהר מאד חוזרים לאותו דבר. מה אפשר לעשות כדי לצאת מהמעגל השלילי ? נתבונן בפרשה ונראה איך משה רבינו  מציע לנו לפתור את הבעיה .

"רְאֵ֗ה אָנֹכִ֛י נֹתֵ֥ן לִפְנֵיכֶ֖ם הַיּ֑וֹם בְּרָכָ֖ה וּקְלָלָֽה:”- "ראה" כלומר – עמוד מול המציאות, מול העובדות והתבונן.  אל תצעק על עצמך, אל תכעס, ואל תתמלא רגשות שליליים, זה לא תורם לכלום. פשוט תתבונן מה קרה, מה עשית, ומה יצא מכך. ומאידך  איך יכלת לנהוג אחרת ומה היה יוצא אז. ותחליט מה אתה מעדיף. בלי רגשות מיותרים. "והוי מחשב הפסד מצוה כנגד שכרה, ושכר עבירה כנגד הפסדה." מה יצא לך ומה הפסדת  והאם זה השתלם.

אני סומך עליך, אומר  לנו משה רבינו,  שאם תעשה זאת ברצינות ובהתמדה, לאט לאט, ואולי אפילו מהר מהר, הדברים ישתנו.

אפשר אולי לחשוב בטעות  שאין פה שום חידוש, שהרי זה  מה שאנחנו עושים כל הזמן, כשאנו צועקים על עצמנו על הילדים: "תראה מה יצא  ממה שעשית".   אך זו טעות, כי מה שאנחנו עושים מלווה בכעס באמוציות גבוהות הנובעות מחוסר אמון, והתוצאות, או יותר נכון חוסר התוצאות, בהתאם.

אז איך עובדים אחרת, עם הילד שבחוץ ועם הילד שבתוכנו?  כאשר הילד שלנו עושה שוב טעות ומשלם מחיר, אולי במקום לצעוק עליו, וכך לתת לו את ההרגשה המוטעית  שזו בעיה שלנו. ננסה, כשאפשר, לא להתערב, ולתת לו להתמודד עם תוצאות מעשיו. נסמוך עליו שיש לו הבינה ללמוד ולהפיק לקחים . וכמובן שמה שנכון לילד שבחוץ נכון גם לילד שבפנים. במקום לכעוס על עצמנו, פשוט להתבונן בשקט במה יצא ממה שעשיתי, ולתת לעצמי להפיק לקחים מתוך אמון וללא אמוציות מיותרות .

דוגמא מעניינת לדבר ממשהו שבמקרה עשיתי השבוע : השבוע ישבתי ועברתי על ההוצאות הכספיות של השנה, ישבתי סכמתי וחישבתי, והנה התבררו כמה דברים מפתיעים .דברים  שחשבתי שלא עלו הרבה כסף , התברר דווקא  בחשבון הכולל,  שעלו הרבה מאד. ואילו דברים אחרים, התבררו דוקא לטובה, שהיו פחות ממה שחשבתי. ברור שכעת אינני צריך לשום כעס עצמי או בלגן רגשי. העובדות יש להניח שישכנעו אותי הכי טוב .

לקראת סוף השנה, זו הזדמנות קצת לעבור על החשבונות , לא רק הכספיים, שלנו. לא בטוח שאפשר על הכל, אבל לפחות נושא אחד או שניים, שאנחנו מרגישים בו תקועים , לשבת עם דף ועט ברוגע, ולעשות טבלה מפורטת של רווח והפסד. לכתוב בטבלה  את כל הרווחים, כולל המדומים שיש לנו מהתנהגות שאיננו מרוצים ממנה.  ומאידך כל ההפסדים שיש לנו מהתנהגות זו.  ומצד שני לכתוב את הרווחים   וההפסדים שהיו לנו אילו התנהגנו אחרת. (משהו פשוט ועצמתי, שלמדתי מבני גל מורי לאימון, אך כפי שציינו זו עצתם כבר של חז"ל בעקבות משה רבנו )

שבת שלום

שנזכה להרבה רחמים וסליחות בחודש האהבה והקרבה אלו"ל
מאיר בזק