לפרשת מטות – כיצד אפשר להגשים חלומות

לכל אחד מאיתנו היו חלומות ותוכניות שהלהיבו את דמיונו. כשהיינו ילדים – חלמנו להיות טייסים רופאים קצינים גבוהים. ואפילו דמיינו שאנחנו באמת כבר כאלה לבשנו תחפושות של טייס, של רופא, של מלכת אסתר ועוד. כשבגרנו קצת, החלומות קיבלו אופי שונה ובוגר יותר. חלמנו להצליח מאד בעסקים במדע בחינוך במוסיקה וכו'. חלמנו להקים משפחה עם הרמוניה ואהבה גדולה או לעשות משהו גדול לטובת החברה והעולם. חלמנו להיות יפים ורזים. אולם ככל שהתבגרנו התחלנו לגלות שאיננו מצליחים לממש את רוב החלומות והם לאט לאט מתמסמסים ונשחקים, והאפרוריות המדכאת משתלטת. ואנחנו מהרהרים: אולי עדיף כבר להפסיק לחלום…

אי אפשר לאדם לחיות ללא חלום. החלום הוא הדלק של החיים, הוא בא מהמקום הכי פנימי שלנו מהנשמה שבאה ממקום בו הכל מושלם ושואפת לשלמות הזו. הבעיה היא, כדי שהדלק יוכל לגרום למנוע לפעול צריך לבא בטפטוף, אחרת הוא עלול לגרום לשריפה במנוע. כלומר, הבעיה היא שכדי לממש את החלום אנחנו מנסים להתקדם בקפיצות במקום בצעדים קטנים. מנסים להשתנות בבת אחת את הדברים. למשל, ממחר להפסיק לאכול דברים משמינים באופן מוחלט, ממחר איננו כועסים יותר בבית בכלל. כשאדם קופץ גבוה מדי, באופן טבעי ההתרסקות תגיע והייאוש והחולשה בעקבותיה. ההתלהבות וההשתוקקות היא טובה אך היא צריכה לשמור את מקומה הראוי. עלינו להבין ולהפנים שבעולמנו דברים לוקחים זמן, ושגם מסע ארוך מאד – מתחיל בצעד קטן. היכולת להתמיד בצעדים קטנים מאד חיונית ובלעדיה קשה וכמעט אין סיכוי להגשים שום חלום.

דוגמה מעניינת שתוכל להמחיש את דברינו: ישנם שלשה מקורות לירדן הדן הבניאס והחצבני. שני האחרונים מגיעים לשיאים מדהימים של ספיקה שהדן איננו מתקרב אליהם, אך למרות זאת הדן לבדו מספק מים לירדן מים כמו שניהם ביחד. למה? כיון שלמרות שיש להם שיאים גדולים יש להם גם זמני שפל בהם כמעט אינם מספקים מים כלל. לעומתם, הדן שומר על יציבות ומתמיד בספיקתו. אין לו שיאים גדולים אך גם לא שפל נוראי.

פרשתנו עוסקת בנדרים ורוב העיסוק באופן מעניין הוא דווקא בהפרת נדרים. מדוע? אולי בגלל מה שאמר קהלת "טוב שלא תידור משתידור ולא תשלם", אדם מתלהב ונודר לקבל על עצמו איזו החמרה או לתת מתנה ענקית לבית המקדש. אך בדרך כלל מה שקורה שבסוף ההתלהבות הגדולה עוברת ולא רק שלא עשה משהו טוב אלא שנדר ולא שילם שזה רע.

מסתבר שכדי להגשים חלום גדול צריך סבלנות גדולה. להיות מוכן לצעדים קטנים. גם המדינה לא קמה בבת אחת, אספו עוד מיל ועוד מיל… דונם פה ודונם שם… ולא משיחי שקר שהבטיחו גאולה בבת אחת הביאו אותה.

 

תודה לאשתי שנתנה לי את הרעיון למאמר הזה.

שבת שלום לכולם

 

 

דונם פה ודונם שם
מילים:יהושע פרידמן
לחן: מנשה רבינא

אספר לך הילדה
וגם לך הילד
איך בארץ ישראל
אדמה נגאלת

דונם פה ודונם שם
רגב אחר רגב
כך נפדה אדמת העם
מצפון עד נגב.

יש לה ספר הזהב
לקרן הקיימת
כל דבר גדול ורב
היא מיד רושמת

דונם פה ודונם שם…

על הקיר תלויה קופסה,
זאת קופסת התכלת
כל פרוטה שנכנסה
אדמה נגאלת.

דונם פה ודונם שם…

חלוצים אז לרבבות
חלוצות כפליים
בוא יבואו לעבוד
בזעת אפיים

דונם פה ודונם שם…

Bazaq Sig 1.5.1

כתבה מעניינת:

לא לשכוח לבדוק את הבלמים לפני הנסיעה – לפרשת ויקהל

"וַיַּקְהֵ֣ל מֹשֶׁ֗ה אֶֽת־כָּל־עֲדַ֛ת בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל" – משה יורד מן ההר ומכנס את כל עם ישראל …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *