לפרשת כי תצא – קדימה הסתער

אלול הוא חודש של תשובה ותיקון, וברוך ה' יש הרבה דברים שהיינו רוצים לתקן בחיינו, יש הרבה דברים שהיינו רוצים לראותם אחרת . יכול להיות שאנחנו כעסנים מדאי, או  עצובים מדאי. לא עומדים בזמנים, לא שולטים על יצרנו מספיק  . לא מסתדרים עם האישה ועם הילדים ועוד ועוד

יש הרבה דברים שהיינו רוצים לשפר, אך נדמה לנו שאין לזה סוף,  וכל מה שנעשה איננו אלא טיפה שבים, כאשר כל הזמן צצות בעיות חדשות . כמובן, שהמבט הזה די מיאש, ולא נותן חשק לעשות משהו.

יש פה סוד עמוק, שחשוב מאד לדעת אותו . לא חשוב כל כך במה תטפל, ברגע שאתה בעבודה, ברגע שאתה בהתקדמות, לא רק הבעיה שאתה עוסק בה מטופלת ומקודמת, אלא שכל המצב הכללי משתנה.

כך למדנו בפרשתנו " כי תצא למלחמה על אויבך" אל תתעסק בהגנה,  אלא בהתקפה . "כי תצא" צא אל האויב, ואל תחכה שהוא יתקיף אותך . ברגע שאתה מתקיף, האויב עסוק בהתגוננות, וכבר איננו יכול  להתקיף אותך.

גם במלחמת היצר, המלחמה הפנימית שבתוכנו, אותו עקרון נכון. כשאתה עסוק בעבודה ובהתקדמות, אתה בתנופה בעשיה ובשמחה, וכל המצב הכללי משתנה. אך חלילה, אם אתה שוקט על השמרים, קורה ההיפך, כל הבעיות מתעוררות, ומתחילות להתקיף.

עקרון זה נכון לא רק לפרט, אלא גם לעסק, למוסד חינוכי, ולכל גוף עסקי או חברתי. יש רק שתי אפשרויות: או להיות עסוקים בתנופה בפיתוח ובהתקדמות, ואז הכל זורם, או לקפוא על השמרים, ואז כל הבעיות יתחילו לצוץ.

כך למשל במלחמת השחרור, למרות חולשתנו האוביקטיבית, השתדלנו ליטול את היוזמה לידינו, ולא שקטנו על השמרים, וברוך ה' הצלחנו מעל ומעבר למצופה . ולעומת זאת, שביעות הרצון העצמית המופרזת אחרי ההצלחה האדירה במלחמת ששת הימים, הובילה לשאננות שעלתה לנו ביוקר במלחמת יום הכיפורים..

כי :
כל הבעיות נועדו להזכיר לנו שבאנו לעולם כדי להתקדם ולא כדי להירדם, וכאשר אנחנו ערניים ופעילים ומתקדמים כבר אין בהם כל כך צורך והם נעלמות מאליהן

שבת שלום לכולם.