"גם כל ימיו כעס ומכאובים" אומר קהלת, ואכן יש לנו לא מעט תסכולים, אכזבה, וצער בחיינו. תכננו השקענו ובסוף זה לא הצליח… כמה שהתאמצנו זה לא יצא …
ובכלל אנחנו לא הורים מספיק טובים, לא בני זוג מושלמים, ולא מספיק מכבדים את ההורים. אין לנו סדר עדיפויות נכון ועוד ועוד ציפיות שלנו מעצמנו ומחיינו שאינם מתממשות , שגורמות צער ותסכול. אנחנו משתדלים ומתאמצים להשתפר כל הזמן. אבל עדיין יש עוד הרבה דרך, ובינתיים תחושת האכזבה וההחמצה מלוות אותנו. אז מה אפשר לעשות? האם אפשר לחזור לגן עדן בלי למות?
כשאנחנו יוצאים מאיזה מקום וברצוננו לחזור אליו, עלינו לבדוק מאיפה יצאנו, כי זה בדיוק המקום ממנו גם נכנסים.
“והייתם כא-לוהים" מכאן הכל התחיל. רצינו להיות כא-לוהים. מושלמים חזקים ויכולים הכל. ועדיין עד היום, הדמיון הטיפשי הזה, מלווה אותנו ולא נותן לנו מנוח. חשוב לזכור שאנחנו בני אדם – עושים, משתדלים, אך לא כל דבר מצליחים בשלמות, ולפעמים גם לא מצליחים בכלל וזה בסדר.
אפשר וצריך לנסות שוב, ללמוד ולחשוב איך עושים זאת יותר טוב. אבל אף פעם זה לא יהיה מושלם וזה בסדר. יותר מכך, גם אם אנחנו מתכננים ומשקיעים בצורה הטובה ביותר, התוצאה לא תלויה בנו. חשוב להבין שאנחנו לא אחראים על התוצאות אלא רק על המאמץ. וגם זה כפי שהזכרנו קודם רק במגבלותינו.
חשוב לדעת להגיד "לא" כשצריך. להגיד לא – לעצמנו ולאחרים. ללמוד להכיר בגבולותינו ובמגבלותינו לא בתור משהו מתסכל אלא בתור משהו משחרר ומרגיע.
אני יכול לחנך את ילדי בצורה הכי טובה שאני חושב, מה יצא מכך כבר לא תלוי בי. יש להם את האחריות על עצמם, ויש מישהו למעלה שאחראי על הכל וזה לא אני. מחשבה כזו יכולה מאד להרגיע ולשחרר מחד ומאידך לפנות זמן וכוחות למה שכן מוטל עלינו. אנחנו לא יכולים הכל אך גם זה לא תפקידנו וממילא אין מה להיות מתוסכל מזה.
אומר הבעש"ט, כי זו טעות לחשוב שהאדם גורש פעם, בעבר הרחוק, מגן עדן. זה לא רק היה פעם, זה קורה שוב ושוב, לכל אחד מאיתנו. ולכל אחד יש בחירה גם לחזור לגן העדן, אם יחליט לוותר על הדמיון, על הגאווה הזו, שמאד מכבידה על כל ההתנהלות ועל כל החיים. "תהיה מי שאתה" ובאנגלית “Be have you”. זה לא קל, אך זה הכי קל שיש, והעיקר זה אפשרי ומשמח.
שבת טובה ושמחה לכולם