פרשת השבוע

השבוע נפתח בחידון קצר בנושא 'צבא'. כיוון שהשאלות מעט מאתגרות, מומלץ לפנות זמן, לגשת לחידון בנחת ולשקול ביסודיות את התשובות: כמה ימים נמשכה מלחמת ששת הימים? איזו מדינה התרחשה מלחמת ויטנאם? איזה תאריך בשנה פרצה מלחמת יום הכיפורים? נראה שבשלב זה השאלות כבר העלו חיוך אצל הקורא המסור. ברור שמלחמת …

"את מי אתה אוהב יותר, את אבא או את אימא?", "האם עדיף להיות רכים או קשוחים בחיים?", "מדוע איננו חוגגים פורים בכל יום? ומדוע יש שבת רק פעם בשבוע?" המכנה המשותף לכל השאלות הללו, הוא שכולן רואות רק צד אחד כחשוב, וזו טעות! אם רק אבא זה טוב – לא …

”כל כך הרבה פעמים ניסיתי להסביר לו, מדוע איננו מבין שכך לא עושים? לא משנה כמה אני מדברת איתו, הוא לא שומע לי… מה 'יש לו' "? לא פעם נדמה לנו שמישהו מהסובבים אותנו איננו פועל כראוי. לעיתים הוא איננו מתחשב, פעמים אחרות הוא איננו פועל בהיגיון או שהוא פשוט …

אנחנו רוצים להיות מי שאנחנו. חולמים לבטא את הייחודיות ואת האותנטיות שלנו, ולא לחקות אחרים. איננו מעוניינים לעבור את החיים סתם כך, כעוד אדם הדומה בדיוק לכל אלה שקדמו לו, ואלה שיהיו אחריו. השאלה הגדולה היא איך מצליחים לממש זאת, איך נעשים מיוחדים? בסך הכול כולנו אוכלים פחות או יותר …

חכמים לימדונו שהיכולת לקצר בדברים חשובה מאוד, "לעולם ישנה אדם לתלמידו דרך קצרה". לקיצור יש מעלות רבות, אבל משום מה הפרשה שלנו מאריכה ומאריכה. פתיחתה מספרת לנו על מפקד אוכלוסין שנעשה לעם ישראל במדבר: "וַיִּהְיוּ בְנֵי-רְאוּבֵן בְּכֹר יִשְׂרָאֵל תּוֹלְדֹתָם לְמִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם  בְּמִסְפַּר שֵׁמוֹת לְגֻלְגְּלֹתָם כָּל-זָכָר מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה …

נתאר לעצמנו שהיינו מקיימים את הניסוי הבא: היינו בוחרים קבוצת אנשים, מפרידים ביניהם ומחלקים לכל אחד מהם שתי תמונות. בתמונה האחת יופיע אדם שמח, צחוק נסוך על פניו וחדוות יצירה ניכרת בו. בשנייה יופיע אדם הנראה רציני מאוד ומכונס. לאחר מספר דקות של התבוננות, נספר למשתתפים כי באחת התמונות מופיע …

החיפוש אחר האור חובק עולם, תולדות האנושות רצופות בחיפוש המתמיד אחר מה שמעבר לנו. רבים מחפשים את הדרך אל האור, החיפוש הוא חיובי, אך טמונות בו סכנות. במקום למצוא את דרך הישר המובילה אל האור באמת, האדם עלול לסטות לשבילים צדדיים ומסוכנים שבהמשכם אפלה המתחפשת לאור. לצערנו, לא מעטים מגיעים …

מה עושים עם ילד שאינו מגיע לאוכל עם כולם, וצריך לקרוא לו שוב ושוב עד שהוא מגיע? עם הילדה שאינה משתתפת במטלות הבית, וכל פעם גוררת אותנו לוויכוחים? עם התלמיד ששום טיול אינו מוצא חן בעיניו? עם הלקוח המרגיז שתמיד יש לו הערות, וכל מה שננסה לעשות בשבילו אינו עוזר? …

"וְהַצָּרוּעַ … בָּדָד יֵשֵׁב מִחוּץ לַמַּחֲנֶה מוֹשָׁבוֹ", מקבל עונש ייחודי שלא מצינו כמותו בתורה. את עניינו מבררת הגמרא: "מה נשתנה מצורע שאמרה תורה בדד ישב מחוץ למחנה מושבו? הוא הבדיל בין איש לאשתו בין איש לרעהו, לפיכך אמרה תורה: בדד ישב". המצורע גרם לדבר חמור – לבדידות בעולם, הוא נענש …

ספר דברים מלא בתוכחות של משה רבנו לעם ישראל, ובהן הוא מצביע על חסרונות ועל חולשות הדורשים תיקון: "כִּי אָנֹכִי יָדַעְתִּי אֶת-מֶרְיְךָ וְאֶת-עָרְפְּךָ הַקָּשֶׁה הֵן בְּעוֹדֶנִּי חַי עִמָּכֶם הַיּוֹם מַמְרִים הֱיִתֶם עִם-יְהוָה". חולשות אלו, אומר משה, עשויות להוביל לעונשים קשים ולגלות כבֵדה: "כִּי-תוֹלִיד בָּנִים וּבְנֵי בָנִים… וַעֲשִׂיתֶם הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה-אֱלֹהֶיךָ… …