הרב מאיר בזק – מכון משכן זוגיות | חינוך ילידים | התפתחות אישית
אין לי כח, אני לא יכול יותר, אשתי מוציאה אותי מדעתי… ההורים שלי עושים לי את המוות… הילדים חצופים ומורדים… הפרנסה קשה מדי… היצר מתגבר עלי… הכל ביחד…
לא פעם אנחנו מרגישים ש"זה גדול עלינו", ואז אנחנו מגיבים בכעס ומסתבכים יותר, או ביאוש ומרימים ידיים. יש מאיתנו שנדמה להם שהעבר שלהם, כלומר הילדות, ההורים וכו' תוקעים אותם, ויש שנדמה להם שההווה קשה מדאי. אז מה עושים? איך מתגברים על התחושה הזו?
ישנו סרט מדהים ביוטיוב, הנקרא "יום בחייה של בוני". הסרט מספר על אישה בשם בוני שנולדה ללא ידיים. היום – עדיין ללא ידיים – היא עקרת בית למופת, אם לשני ילדים חמודים, ועושה הכל ברגלים בלבד. משטיפת ירקות וקילוף ועד תספורת לילדיה, בישול, קניות, ואף נהיגה ברכב.
בסרט היא מייחסת את הצלחתה לאמה. אמה מעולם לא התייאשה ממנה, אלא נתנה בה אמון מלא, שתוכל להסתדר כמו כל אחד רגיל, ותמצא דרכים להתגבר על המגבלה שלה. היא ציפתה ממנה מה שציפתה מכל אחד מהילדים, והילדה מצאה פתרונות מדהימים לעשות כל מה שאנחנו עושים בידיים – רק עם הרגליים. וכך גדלה לאשה נשואה באושר ועקרת בית למופת.
כל אחד מאתנו מכיר אנשים עם קשיים עצומים בחייהם, קושי גופני, משפחתי, אישי או אחר, שמצאו את הכח להתמודד בהצלחה. ואז אנחנו שואלים את עצמנו: למה אנחנו עם קשיים הרבה יותר קטנים, פעמים רבות לא מוצאים את הכח? התשובה היא שהכל תלוי בראש – והראש תלוי באמונה.
כשאנחנו מאמינים שהחיים שלנו, עם כל קשייהם ואתגריהם, נועדו בדיוק בשבילנו, נמצא את הפתרון הטוב ביותר, ואת הכוחות לכל דבר. האמת היא שאין הבורא מנסה אדם בניסיון שגדול עליו מדי, ולכן תדע: אם יש לך נסיונות גדולים זה אומר שיש לך כוחות גדולים. כשאדם מאמין בכך בלב שלם, זה מאפשר לו לגלות כוחות עצומים בתוכו.
בפרשת השבוע, משה שולח מרגלים לקראת המשימה שקבלנו, לכבוש את הארץ. המרגלים נכנסים לארץ, ורואים ענקים וחומות בצורות. רוב המרגלים נבהלים ומבהילים את העם. אך יש שנים שמגיבים אחרת: יהושע וכלב, והם אומרים: "עָלֹה נַעֲלֶה וְיָרַשְׁנוּ אֹתָהּ כִּי יָכוֹל נוּכַל לָהּ". מאיפה הם יודעים זאת? איך הם יודעים שיצליחו? הרי באמת יש פה ענקים וחומות?
התשובה נעוצה במה שאמרנו קודם. הכל תלוי באמונה. הם הבינו והאמינו שאם זו המשימה שקבלנו – בוודאי קבלנו גם את הכח לבצעה. נראה לי, שאמונה זו היא שרחשה מתחת לפני השטח, כאשר מועצת העם בראשות בן גוריון הכריזה על הקמת המדינה. הכרזה זו הייתה כנגד כל הסיכויים, כאשר שבע מדינות ערב הודיעו שיצאו נגדה. על מה הם סמכו? איך הם העיזו?
התשובה היא שהיתה תחושה ברורה שזו הזדמנות היסטורית שאסור להחמיצה, שזה צו השעה. ואם כך, אם זה מה שמוטל עלינו כעת, בודאי שגם נצליח. ואכן העם הוציא מאיתו כוחות מופלאים של מסירות, תושיה, והקרבה. ובעזרת הקדוש ברוך הוא, אכן ניצחנו ויש לנו מדינה.
כשאנחנו ניגשים באמון ובאמונה בנו ובעולמנו, מתוך אמונה בבורא שברא אותנו טוב, ועדיין ממשיך ללוות אותנו. אנחנו יכולים להתמודד עם כל דבר. לכן הדבר הראשון שחשוב לי להעביר לכל מי שפונה אלי ליעוץ, זה הכח להישיר מבט אל אתגרי החיים שלו, לא לברוח מהם, אלא להאמין שזה שלו, שהוא יכול, ואז השמים הם הגבול…
בלי זה אדם נופל ליאוש, להאשמות ולכעס. גם כשעוסקים בחינוך הילדים זה דבר חשוב מאד. כשאנחנו נותנים בהם אמון, ומצפים מהם ציפיות גבוהות, אנחנו נותנים להם את המתנה הכי גדולה שאנחנו יכולים לתת להם חיים. חשוב לנו תמיד לזכור: אם יש קושי – סימן שזה האתגר – סימן שאנחנו יכולים. והכי חשוב שנזכור שאף פעם איננו לבד, כי מישהו הולך תמיד איתנו.
שבת שלום
"אך לעת ערב עם רוח ערב
עלה נושר לו על גג ביתי,
אני יודעת אני שומעת
מישהו הולך תמיד איתי". (מתוך שירו של רמי קדר)
ישנו סרט נוסף מדהים על ילד שלמד לראות בלי עיניים ילד שאמא שלו נתנה בו את כל האמון… להלן הקישור לסרט זה
