בין קרבה להקרבה – לפרשת ויקרא

"אנשים צמאים לקשר, אנשים זקוקים לגשר…" אנחנו צמאים לקשר, אך פעמים רבות נשארים צמאים ומאוכזבים… מבן הזוג, מההורים, מהחברים ואולי גם קצת מעצמנו. איך מוצאים את הקשר הזה? איך מוצאים את הגשר?

"וַיִּקְרָ֖א אֶל־משֶׁ֑ה וַיְדַבֵּ֤ר ה אֵלָ֔יו מֵאֹ֥הֶל מוֹעֵ֖ד לֵאמֹֽר:" ואומר רש"י: ויקרא אל משה: לכל דברות ולכל אמירות ולכל צווים קדמה קריאה, לשון חבה, לשון שמלאכי השרת משתמשים בו, שנאמר (ישעיה ו ג) "וקרא זה אל זה".

הקב"ה קורא למשה, לפגישה מלאת אהבה וחסד. משה בוודאי חש חיבור נפלא, אהבה אין סופית שעוטפת אותו. וברגע נפלא ונשגב זה, מגלה לו הקב"ה את סוד הקרבה, את סוד ההתחברות האינטימית האישית מלאת האהבה: "אדם כי יקריב מכם". קרבה והקרבה באות מאותו שורש. כי ההקרבה היא שמובילה לקרבה .

וכאן ישנו סוד גדול. בכל דבר אמיתי שאנו רוצים להתקשר אליו, צצות הרבה בעיות וצצים קשיים. אם זה בנישואין, ואם זה בקשר לתורה בקשר לארצנו ובעוד דברים קטנים וגדולים. לנו נדמה שבעיות אלו הן תקלה, אך מסתבר שדווקא הן אלו שיעזרו לנו, (כשלא נרתע מהם) להעמיק את הקשר, ולהפכו למשהו אמיתי ועמוק  מדוע?

ישנו מחסום ביננו לזולת, ביננו לעולם. המחסום הוא האגו שלנו, העובדה שאנו שקועים באופן טבעי בעצמנו, וחשים בעיקר את עצמנו. כדי לפרוץ אותו, עלינו להקריב מעצמנו . וכך כשאתה מקבל את השני, גם כשהוא מעצבן ולא נעים. לאט לאט נפרצת המחיצה בתוכך, ואתה מוצא את עצמך קשור ואוהב באמת .

ומה איתו איך הוא יאהב אותי אתה שואל? אל דאגה "כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם", כשתעשה את העבודה ותתחיל לזוז, השני לא יישאר בצד, גם הוא יתחיל לעשות את שלו. וכך לאט לאט נגלה את הסוד נמצא את האהבה, נרגיש מחוברים באמת.

כי "אנשים צמאים לקשר, אנשים זקוקים לגשר, על הגשר הנטוי יש תקוה ויש סיכוי…" (רחל שפירא)
שבת שלום לכולם

נ.ב: אם אתם רוצים להרחיב יותר אפשר לקרוא על כך בספרי "בצל ידיך" בפרק על הקרבה וקרבה בעמוד 120