הגולם שהפך לפרפר – ליום העצמאות

הרצל האמין מאד ביוזמה מדינית. הוא פעל רבות כדי לשכנע את הסולטן התורכי שיתן לנו רשות לבנות פה מדינה. וכך חשב שבצורה רגועה ומסודרת, בהסכמת הגויים ובחסותם, נוכל ליצור פה מדינה. אך הוא לא הצליח, והיה עלינו לעבור מסכת ארוכה של יסורים, עליות וירידות, עד שהגענו לרגע הגדול הזה.

עברנו ביצות וקדחת, ופורעים ערבים מבית. ומחוץ מאבק קשה עם אומות העולם, כולל הבריטים, שלאט לאט חזרו בהם. אפשר היה לחשוב, שחבל שהרצל לא הצליח מיד בדרכו המדינית, ושהבריטים עשו בעיות. אך ה' כנראה לא חשב כך, ולא כך הנחה את המאורעות. ננסה מעט להתבונן בדבר כפי קוצר ידינו.

ישנו משל יפה, על ילד שקיבל מזקן גולם ,ובו זחל של פרפר. הזקן אמר לילד ,שעליו מאד להיזהר, וכשהזחל יגדל ויהפוך לפרפר וירצה לצאת, לא לעזור לו בשום פנים. ואכן הגיע היום הגדול בו הזחל-פרפר הצעיר התחיל לנסות לבקוע מהפקעת. הזחל התאמץ מאד, והיה לו מאד קשה.

הילד ראה זאת, ומאד ריחם על הזחל, ובקע למענו את הפקעת. הפרפר הצעיר יצא בשמחה לאוויר העולם. אך אחרי סבוב אחד באוויר נפל, ולא יכל יותר להתרומם. הילד מאד הצטער, וחזר אל הזקן ,שהסביר לו כי לפני שהזחל יוצא כנפיו מאד חלשות, ועליו להאבק עם הקורים, כדי לחזקם ולצאת מוכן לאוויר העולם. כל עזרה פה, בעצם מכשילה אותו .

הרעיון הזה נכון כמובן, לא רק לפרפרים. הוא נכון גם לנו כהורים, שצריכים ליזכור, כי חלק חשוב מהחינוך, הוא מתן האפשרות לילד להתמודד. והאמון בו, כי יש לו היכולת, להתמודד עם אתגרי חייו. רק כך יגיע מוכן לאתגרי חייו. וכמובן, יש פה לקח חשוב לכל אחד מאיתנו, שניצב בפני קשיים ואתגרים. ליזכור ולהאמין שהכל מה', והכל לטובה. שהכל תהליך של גדילה וצמיחה, לקראת השלב הבא.

ונחזור לענייננו. מה היה קורה אילו הרצל היה מצליח בתוכניתו? כדי להבין זאת, עלינו להתבונן בכל מיני רפובליקות בננות למיניהן, שקיבלו עצמאות לפני כששים שנה באפריקה. אך מהר מאד הפכו לתוהו ובוהו, והתרסקו. אנחנו בניגוד אליהם ברוך ה' הקמנו מדינה יציבה.

נראה כי היה חשוב שנעבור מסכת לא קלה של קשיים, בדרך להקמת המדינה. מסכת זו, דרשה מאיתנו, להוציא כוחות צבאיים וחברתיים, וכוחות של אהבת הארץ. מסכת שדרשה מאיתנוולממש כוחות של ארגון וליכוד ישובי. וכך הפכנו מאוסף של פרטים בגלות, לעם בעל יכולות להתקיים, כעם עצמאי מלוכד וחזק במשפחת העמים.

אחד הדברים שהרשימו מאד את וועדת האו"ם שבאה לפה, וגרמו לה לתמוך בהקמת המדינה, היה, העובדה כי ראו לפניהם ישוב בעל יכולת כלכלית וצבאית וארגונית. ישוב שיוכל לעמוד בכוחות עצמו, ולא יפול למעמסה על משפחת העמים. "מדינה בתוך מדינה" כך קראה הוועדה, לישוב היהודי בארץ ישראל אז.

והיום? עדיין אנו עוברים קשיים. כי כנראה שעדיין לא סיימנו את תהליך בנייתנו. אנחנו עוברים קשיים לא מעטים, שאכן מוציאים מאיתנו כוחות של מסירות וערבות הדדית, של התמודדות אמונה ועוצמה. ושל העמקת שורשינו בארץ הזו, וחיזוק קישרנו אליה, קישרנו זה לזה וכולנו יחד לשורשינו העמוקים ביותר. יהי רצון שנראה בקרוב בגאולה השלימה גאולה שאין אחריה צער.
חג עצמאות שמח!