ובכן תן פחדך – לראש השנה

יש לאדם הרבה פחדים. הוא פוחד שמא יחלה הוא, או בני משפחתו. אדם פוחד מבעיות בפרנסה, בעיות במשפחה ממלחמות מתאונות ומכל מיני צרות ח"ו, שבאופן טבעי הוא חש שמאיימים על חייו התקינים, וחיי הקרובים אליו. לצערנו גם הימים הנוראים, לפעמים הופכים לנו בטעות לימים נוראיים. אז מה עושים עם הפחד בכל השנה, איך אפשר להתמודד איתו, איך אפשר להתגבר עליו באופן עמוק יותר חוץ מלא לחשוב עליו? ואיך יכולים הימים הנוראים להיות מה שהם צריכים להיות?

הרב סולובייצ'יק מספר שפעם, ניגש אליו פסיכיאטר ידוע, ושאילה בפיו: ידוע כי אחת הסיבות הראשיות לבעיות הנפש, הוא הפחד. אם כך, מדוע בימים נוראים אנו מבקשים "ובכן תן פחדך" האם פחד זה דבר טוב? הרי פחד הוא דבר מזיק?

וכך ענה הרב סולובייצ'יק לאותו פסיכיאטר ידוע: יש פחד אחד חיובי מרומם ונשגב שהוא זה שיבטל את כל הפחדים הקטנים והמעיקים. כשאדם עסוק כל הזמן בהישרדות ובהתעסקות עם עצמו, לשווא יחפש מוצא מהפחד. כי באמת אדם כשלעצמו אבק פורח, שברירי וחלש… יש רק משהו אחד, שיכול לשחררו מהפחדים הקטנים, הפחד הגדול יראת הרוממות מה'.

הרצון העז להיות מחובר לרצונו יתברך, הטהור והשלם. וההבנה וההכרה שזה בעצם הדבר החשוב ביותר וכך כל השאר יתפוס את הפרופורציות. פחות לפחד מה יהיה איתנו ויותר לחשוב מה יהיה עם השליחות שלנו . מה יהיה עם  רצונו יתברך להשכין שכינתו וטובו בעולמו, בעולמנו .

על הריי"צ מליובביץ' מסופר שעקב פעילותו למען היהדות הוא היה עצור במרתפי המשטרה הרוסית. החוקר איים עליו באקדחו, ואמר לו אולי הצעצוע הזה ישכנע אותך. אמר לו הרב: מהאקדח הזה פוחד רק מי שיש לו הרבה אלילים ועולם אחד. לי יש א-לוקים אחד ושני עולמות.

בראש השנה למרות שהוא יום הדין. איננו עסוקים בתפילה בעוונותינו ובבקשת סליחה. אנו עסוקים בבקשה להמלכת ה', בעולם וקודם כל על עצמנו. וכך כשאנחנו מתחברים למקום הנכון שלנו, הכל נראה אחרת לגמרי. החיים מקבלים יציבות ומשמעות הרבה יותר גדולה ושלימה. והרבה פחות שברירית וחמקמקה.

בנתנה תוקף אנו אומרים בתחילה "אדם יסודו מעפר וסופו לעפר… משול כחרס הנשבר וכו'” "ואתה מלך חי וקיים". זה לכאורה מבחינתנו נשמע מאד מדכדך ועצוב להיות חרס הנשבר.  אך יש לזה המשך :”ושמנו קראנו בשמך" אנחנו שלוחיך עמך קרואים בשמך. אני כשלעצמי מה אני אבל אני באמת לא כשלעצמי אני חלק ממשהו הרבה יותר גדול מעם ישראל עם ה' , וכך שוב אינני אבק פורח. וכך כשהאדם  חוזר למקומו האמיתי כבן של ה', כעבד ה', כשליחו בעולמו של הקב"ה. כשזה מה שמטריד אותו ואכפת לו, איך לממש את השליחות הזאת. רק אז הוא מקבל כח ויציבות אמיתיים "ושמנו קראת בשמך".

שבת שלום ושנה טובה ומתוקה לכולם.