למה? ככה! – לפרשת פקודי

הורים רבים בימינו מאד משתדלים, שלא לבקש דבר מילדיהם ללא הסבר. "חשוב לי מאד", כך הם אומרים, "שיבין, שלא ירגיש כפוי". הרצון להסביר כל דבר, שהופך, לדרישה מצד הילדים להבין כל דבר יוצר פעמים רבות, בעיות לא פשוטות, כאשר ילדים מסרבים לעשות דברים, שלא נראים להם נכונים. ומביא לעימותים לא פעם. השאלה היא, האם הקפדה זו שלא לומר לילדים דברים ללא הסבר, מועילה לילדים או שדווקא מונעת מהם משהו חשוב?!

בפרשתנו אנו מגיעים לסיום, לשיא של פרשיות המשכן. והנה מופיעה השכינה בתוכנו ממש "וַיְכַ֥ס הֶעָנָ֖ן אֶת־אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וּכְב֣וֹד יְקֹוָ֔ק מָלֵ֖א אֶת־הַמִּשְׁכָּֽן”: ומעניין שישנו ביטוי שחזר פעמים רבות בפרשה והוא "כאשר ציוה ה". מדוע? אומר הכוזרי, כי אין להתקרב אל ה אלא במעשים שהוא ציווה ולא די במעשים שנובעים משכלך.

כשסטודנט לאווירונאוטיקה מגיע לטכניון, הוא איננו מבין למה עליו ללמוד את כל המתמטיקה והפיסיקה. גם בתוך המקצועות הללו הוא לומד הרבה כללים שאינם מובנים לו בהתחלה. אם הוא רוצה להתקדם, עליו לתת אמון במוריו ולבטל דעתו לדעתם.

כשאדם רוצה להיות מוסיקאי, הוא איננו מבין תמיד, מה התועלת בכל האימונים המשעממים ובתאוריה שאיננה נגמרת, ולא מדברת אליו כל כך. האחים רזאל, כך הם מספרים, היו במשטר תובעני של אימוני מוסיקה כילדים. גם כשחייל מגיע לצבא, הוא איננו מבין, מה פשר כל התרגילים, וכיצד הם בדיוק יכשירו אותו לתפקידו? אך זו הדרך להתקדמות בחיים. למה?

מסתבר כי כדי להתפתח, כדי לעלות בדרגה, אתה חייב לפחות בהתחלה, לתת אמון בלי להבין, כי כי כשאתה רוצה להגיע למשהו שהוא מעל הדרגה שלך כרגע – אין כלל אפשרות שתבין אותו מראש, הוא רחוק ממך, הוא מעליך, אם תתעקש לעשות רק דברים שאתה מבין אותם ומתחבר אליהם, אתה עלול להישאר כל חייך באותו מקום. וכך לא להתפתח אף פעם באופן משמעותי.

ילד שהורגל שכל הזמן חייבים להסביר לו, יתקשה כמבוגר לעשות דברים שאיננו מבין, וכך יהיה במובן מסוים תקוע באותו מקום. שימוש בסמכות הורית, לא רק שאיננו מזיק לילד, אלא שהוא אף מועיל לו מאד. הוא מרגיל אותו לתת אמון ולהיפתח למה שמעליו.

ומכאן לפרשתנו. כל מה שאמרנו קודם, הוא רק משל קטן אל הדברים בפרשתנו. כשאנו רוצים לעלות ולהתקרב אל ה', שהוא מציאות שאין לנו שום אפשרות להבין אותה היא מובדלת מאיתנו. איננו יכולים להבין הכל, אנו חייבים להיות פתוחים לציוויו. כידוע לא היינו זוכים לתורה לולא "נעשה ונשמע". רז זה, הרז של האמונה והאמון המלא במי שמעליך, הבורא יתברך, היכולת להתבטל לדבריו, הוא שיזכה אותנו, לעלות בהר ה' ולראות בקרוב בימינו שכינה בציון.

שבת שלום לכולם .